מתכוננים לקרבן פסח – ליל שישי 19:00 :‎קדושת ציון

חברים יקרים
כולם מוזמנים!
כנס הכנה ראשון מסוגו לקרבן פסח שע”י ‘קדושת ציון’ ביום חמישי הקרוב ה’ ניסן -בירושלים המקודשת
19:00 – במכון המקדש, 15 ש”ח – דמי כניסה.

פרטים בקובץ.
כן נזכה לעשותו.

מצורף מאמר הצעה חדש של הרב חיים אינהורן בהלכות קרבן פסח.

שער הכותנה
עדיין זקוקים בדחיפות
לתרומות להדפסת מחזורים לפסחלאלפי המתפללים במניין בשער הכותנה!

המעונין לקחת חלק נא ליצור קשר
עם הרב יהודה: 055-672-5758
או בדוא”ל leavdils@gmail.com
[המעוניין בסעיף 46 מ’קדושת ציון’
יוכל לתרום דרך נדרים-פלוס
ולציין בעת התרומה – עבור הסידורים].

מהארגון ‘קרית מועדנו
​​​​​​​שעשה רבות בשנים האחרונות ​​​​​​​לקבלת עולי הרגל בירושלים, ביקשו לפרסם, כי כפי הנראה כעת, המדינה לא תקיים השנה את ה’הכנסת אורחים’ בירושלים.
הרוצה לעזור לקחת חלק בגיוס משאבים מהיר לאוהל ההכנסת אורחים וכו’ נא ליצור קשר בדחיפות עם
​​​​​​​הרב שלמה בריז 054-849-3436

​​​​​​​התבקשנו לפרסם ע”י המארגנים:
אוהבי ירושלים היקרים ודורשי ה’
עדיין יש מקום פנוי בישיבת פורת יוסף עבור ליל הסדר לעשות את החג לפני ה’ בירושלים המקודשת באווירה מרוממת ומיוחדת עם אפשרות לקייטרינג במחיר מוזל, לבקשת הישיבה האירוח בסגנון ואווירה חרדית
פרטים בקובץ, לבירורים: 054-849-3436 או ב – 052-716-2173

Download (PDF, 160KB)

כיצד להשיג רוה”ק – מדריך קצר

לא בדקתי (עדיין…), אבל הנה מה שמצאתי כתוב.

נעתיק מ”ספר הברית” חלק ב’ סוד רוח הקודש מאמר י”א פרק ו’:

ההכנה המגיע למעלה הנכבד הזה הוא י”א דברים ואלו הם. א) תשובה שלמה מכל החטאים הן במדות הן במעשים הן במצות ל”ת הן במניעת קיום מצות עשה הן מדברי תורה הן מדברי סופרים הן באונס הן ברצון הן בשוגג הן במזיד הן בדבור הן במעשה הן במחשבה הן בראיה הן בשמיעה הן בריח הן בטעם הן במישוש הן בגלגול זה הן בגלגול אחר הן נגד ה’ הן נגד הבריות הן מה שנודע לו הן מה שנשכח ממנו, ויקבל על עצמו בכל לבבו שלא ישוב עוד לשום מעשה או מדה רעה, ויזהר בשמירת שבת מאד ומן הנדה, בפרט מן הקרי שהקרי הבא ע”י הרהורים עון פלילי הוא אפילו אם רואה קרי לאנסו מחמת רוב אכילה בלילה עון יחשב לו, כי לילית נוקביה דקליפה חוטפת אותה זרע לתוך בטנה, ואין הכוונה על הטיפה המוגשמת רק על ניצוץ קדושה היורדת מן הקדושה של מעלה בעת ההיא, כי נגד כל זרע היוצא מאות ברית קודש יוצא כנגדו מן הקדושה ניצוץ נשמה קדושה וצריך לזה תשובה להוציא הנשמה ההיא המאוסר בבטן הקליפה ולהחזירה למעלה רמה לתוך הקדושה העליונה כאשר בתחלה, לכן עם התשובה צריך לכוין בשם חב”ו המסוגל לזה הפעולה על כן הוא יוצא מר”ת פסוק חיל בלע ויקיאנו (איוב כ’) ופסוק ואץ ברגלים חוטא (משלי י”ט) ופסוק בצלו חמדתי וישבתי (שיר ב’), כי פסוק ואץ ברגלים חוטא רומז לחטא הזה כידוע, ובתשובתו תקיא הקליפה החיל שבלע ואז תשוב הנשמה הקדושה בשמחה רבה אל הקדושה ואומרת בצלו חמדתי וישבתי, ועל דעתי זה פירוש הפסוק צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר (משלי י”ג) כלומר הצדיק אוכל מעט בסעודת הערב רק לשובע נפשו בלבד לא יותר מפחד בלילות שלא יבא לידי קרי וע”י כן בטן רשעים נוקביה דקליפה תחסר כי לא יאונה לו עון זה:

גם יזהר מאד מהסתכלות בעריות ובנשים כי גדול כח הראות עד שיש עוף שתסתכל מרחוק בעיניה על הביצים שלה ובזה תחמם אותם ותוציא אפרוחיה כאשר זכרתי למעלה (פרק ה’ מאמר י”ד חלק א’), הבט ימין וראה שמה ותבין שהוא עון גדול ופוגם מאד, ויזהר מן השבועה אפילו באמת ומכל דבר שיש בו חלול ה’ חלילה, ויתרחק מן הגאוה והכעס והקפדנות בתכלית הריחוק ויהיה תמיד שמח בחלקו ולא יתעצב כלל:

עוד דברים הרבה ממה שכתוב כאן צריך להזהר הלא המה כתובים על ספר התורה שבעל פה אך באלו צריך שיזהר במאד מאד על כי המה מעכבים מדבר הגדול הזה. ב) קיום המצות בדקדק. ג) כל תפלותיו וברכותיו ברכת המזון והנהנין יהיו בכוונה דוקא, לא בעבור ההרגל. ד) עסקו בתורה יהיה לשמה לעשות נחת רוח ליוצרו לבד. ה) קימת חצות לילה להתאבל על ציון וירושלים שתבנה במהרה. ו) למעט בתענוגים. ז) הרחקת מדות הרעות שבנפשו השפלה כי זה העיקר בענין זה. ח) לטהר עצמו בטבילה בכל עת שצריך לו. ט) להתבודד עצמו בכל עת שאפשר לו. י) שיצייר שם הוי”ה ב”ה לנגד עיניו תמיד למען תהיה יראתו על פניו וכל מעשיו יהיו לשם שמים. יא) לדבקה בו בהקדוש ברוך הוא מחשבתו תמיד באהבה רבה כי מי אוהב לאדם ומי ייטיב לו ומי יחוש לו בעולם הזה ובעולם הבא חוץ ממנו:

ואחר שידעת בעצמך שכבר עלית אחת עשרה מעלות האלה ותעשה כאשר אכתוב בפרק הבא את ישועת ה’ והוא:

שם פרק ז’:

יתודה ויטבול ויכנוס בבית יחידי שלא ישמע בה אפילו צפצופי עופות מכש”כ קולות בני אדם שלא יטרידוהו. ואם אפשר להיות אחר חצות לילה הוא יותר נכון וידליק בו נרות הרבה ואם הוא ביום יהיה קודם חצות ומתעטף בטלית ומוכתר בתפילין ויסגור עיניו ויפשוט מחשבתו מכל עניני עולם הזה כאלו אינו בעולם כלל, אחר כך יתחיל בחשק אמיץ לשורר שיר ושבח לה’ מתהלות דוד, ואחרי כן יתחיל להרהר בעולמות העליונים בסתר המדרגות העליונות ממטה למעלה ויצייר העולמות העליונים במדמה שלו, ויתחיל לצייר ולחשב שעולה נפשו העליונה מעלה אחר מעלה בשרשים שיש לה באדם דנשמות דשמים דעשיה, כלומר תחלה יצייר ויחשוב לו שהוא מגיע לשורש נפשו שבמלכות דאדם דנשמות דשמים דעשיה, ויכוין להדביקו בספירת מלכות דאדם דספירות דשמים דעשיה ויכוין ליחד ספירת מלכות דאדם דספירות לכל שאר הספירות דאדם דספירות ויכוין יחוד הוי”ה ואדני, ואח”כ יכוין ליחד כל אדם דספירות לא”ס שבתוכו ויכוין ג”כ הוי”ה ואדני ויכוין אז למשוך אור גדול מא”ס לספירת מלכות דאדם דספירות ומשם לספירת מלכות שבאדם דנשמות ומשם לספירות מלכות דאדם דמלאכים ומשם לאדם דמחצב הקליפות ומשם לרקיעים עצמן ויכוין לקבל גם הוא חלקו באחרונה, ואח”כ יכוין ככה בספירת יסוד באדם דנשמות ואח”כ יכוין ככה בספירת הוד באדם דנשמות דשמים דעשיה וכן עד הכתר, ויעשה יחוד הוי”ה ואדני ויתפלל שיתיחדו הספירות זה אל זה ויאיר בהם יחד אור א”ס שבתוכן בשפע רב וממנו יבא השפע לאדם דנשמות דשמים דעשיה, וע”י שרשי נפשו דשם יומשך השפע לאדם דמלאכים שחוצה לו ומשם לאדם דקליפות שחוצה לו ומשם לרקיעים עצמן ויקבל הוא חלקו באחרונה, ועל דרך זה יכוין בשרשי רוחו דיצירה ובשרשי נשמתו דבריאה, אבל בפגעו במחצב הקליפות בכל עולם ועולם עד מהרה ירוץ במחשבתו בו דרך העברה נחוצה, ובכל הדברים האלה יכוין ממש בירידתו מלמעלה למטה מדרגה אחר מדרגה והכל ביחוד הוי”ה ואדני כי הוא יחוד אמיתי דרך כלל, הגם שלא נודע לנו היחודים הפרטיים והתפלות הנאותים בכל מקום ומקום בפני עצמו כי רחמנא לבא בעי, ואחר ירידתו יחשוב לו שהגיע השפע האלהי על כח המדמה שלו ויצייר כאלו נחה עליו רוח ה’ ואז ינוח שיעור מה עד עת בא דברו:

ואם עשית ככל האמור לדעת הנסה דבר אליך ולא תרגיש מאומה בטח תדע שאינך ראוי לכך עדיין, לכן לך ושוב לביתך חזק ואמץ עוד מאז והלאה בעבודת ה’ ותוסיף פרישות וקדושה ויראת ה’ ואהבתו, ואחר איזה זמן תחזור להתבודד ולעשות ככל הדברים האלה, ואם גם אז לא תרגיש מאומה עוד תוסיף עבודת ה’ וקדושה ומעשים טובים בפרט הסרת מדות הרעות ושוב אחר כך לדעת הנסה אלהים לבא עד שתזכה לכל הכבוד המבוקש כי יש תקוה והכל לפי מעשיו של אדם רוה”ק שורה עליו:

אמנם כאשר תחול ותנוח עליך הרוח ממרום צריך שתחקור להבחין בו אולי הוא מסטרא אחרא חלילה, או מהקדושה אבל יש בו תערובות רע בטוב ומעשה ד’ נכנסו לפרדס יוכיח, וזה יבחן אבי ע”י מה שנגלה לך ותחקור אחר הדברים שהשגת אם כלו אמת או מעורב שקר ואמת או שהוא דברים בטלים מהבלי עולם הזה, בפרט אם יש בו דבר שאינו ע”פ התורה שבכתב ושבעל פה אז תדע נאמנה כי רוח אחרת היתה בלתי טהור וצריך לדחותו מעליך, ותתחזק יותר ויותר בעבודת ה’ עד שיהיו כל דבריו אמת וצדק על פי התורה וביראת ה’:

ודע לך אחי וראש כי בתחלה מה שישיג האדם יהיו דברים קלים ומעטים ולעתים רחוקים וכל אשר יחזק בתורה ועבודה וירגיל בהתבודדות להמשיך עליו רוה”ק יגדל שפע רוה”ק עליו בכל פעם יותר ויהיה בדברים גדולים ורמים יותר, ובכל פעם יהיה ביתר שאת ויתר עז עד שבסוף יהיה מדרגתו קרוב לנבואה ויהיה עליו בתמידות אם הוא בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ אינו בתמידות וקבע כדבר האמור למעלה (פרק ג’ מאמר ט’ חלק זה), ועיקר הכל הוא זיכוך המדות עד קצה האחרון ולסגל מעשים טובים ע”פ התורה כל האפשרי לו והאמונה השלמה בלבבו כפי קבלתנו מאבותינו ולא יתערב בו דעת מדעות הנבערים מדעת המה הפילוסופים, לכן אחי הוי זהיר בשלש אלה שהם מדות ומעשים ודעות כי זה כל האדם השלם ואז תזכה לכל הכבוד הזה ונחה עליך הרוח ממרום וקדוש כאשר עם לבבך:

ותיכף בפרק ח’ הרב מסיים את המאמר בעצה שלא לרדוף רוה”ק,  וסוף הכבוד לבא…

וז”ל המחבר:

אך אם אתה אלופי ומיודעי תשמע לקולי ולבך תשית לדעתי איעצך ויהי אלהים עמך, היה אתה עובד את ה’ הנכבד והנורא שלא על מנת להשיג רוה”ק דוקא אבל תמים תהיה עם ה’ אלהיך ואהבת את ה’ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, והיו הדברים האלה כדי לעשות נחת רוח ליוצרך לבד לתקן שורש המצות במקום העליון כי צורך גבוה הן, ואין חסיד אלא המתחסד עם קונו, כמו שאמרו בזוהר (פ’ כי תצא בר”מ) מאן דהדר בתיובתא וגמיל חסד לשכינתא באורייתא וכל פקודין דילה ולאו איהו אלא למפרק לשכינתא דא עביד חסד עם קונו עכ”ל, ור’ מאיר (בפרק היה קורא) אומר אשרי אדם שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, אף הוא היה אומר (בפרק ששי דאבות) כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כלומר רק לשמה בלי שום פניה, לכן איש חמודות לא תלחץ עצמך להשיג רוה”ק ולא תכוין באלה המצות ותאמר בלבבך על ידי זה אני אמלוך על כל בני דורי בהשגת רוה”ק אתי אל ואוכל, ארדוף אחר מדרגה זו ולא אשיב עד אשיגנו דוקא כי זה הדבר בלתי ישר בעיני אלהים:

ואבאר לך זה משני פנים אחד קרא ואחד סברא, אי בעית אימא סברא כי אם לזאת תכוין אף אם לא תכוין להשתרר על בני דורך ולהיות לך יותרת הכבוד בפני הבריות רק בפני עצמך גם היא פניה אף אם היא דקה מן הדקה מופנה הוא מצד אחד אחר שבעשייתך המצות תכוין כדי שתשיג לזה, ואי בעית אימא קרא מקרא אני דורש כאשר זכר האברבנאל ז”ל כי ימצא כתוב נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה’ אלהיך אליו תשמעון (דברים י”ח), כמוני מה בא ללמדנו אם כמוהו ממש הלא כבר נאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (שם ל”ד) אלא כמוני מה אני לא נלחצתי אל הנבואה ולא דחקתי עצמי לזאת המדרגה אבל הייתי מתנצל ומתחנן ואומר שלח נא ביד תשלח על כמו זה אמר ה’ נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם (שם י”ח), כלומר הוא יתנצל אבל הנבואה תלחץ אותו לדבר דברי בפיו, כאשר אמר ירמיה לא ידעתי דבר כי נער אנכי ויאמר ה’ אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר (ירמיה א’), וראיה הגדולה על זה הוא ברוך בן נריה תלמיד ירמיה וצדיק גדול ונפשו אותה להיות דוקא נביא באמרו יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי, ובא בטענה נכונה מה נשתניתי מתלמידי הנביאים, יהושע שמש את משה נעשה נביא, אלישע שמש את אליהו נעשה נביא, אני מה נשתניתי, ואמר לו הקב”ה על ידי ירמיה אתה תבקש לך גדולות אל תבקש (ירמיה מ”ה), לכן אחי החביב לדברי הקשיבה לאמרי הט אזניך וקח נא את עצתי שלא תהיה רודף אחר כבוד הזה ולא תכוין לזה דוקא, אך שמע בקולי ותכין לך הדרך המגיע למעלה הגדולה הזה וסוף הכבוד לבוא מעצמו, ודרך נתיבה אכתוב לך במאמר הבא הנקרא דרך הקודש כפי חסד ה’ בהלו נרו עלי ראשי, והוא:

ע”כ.


נא לא לכבוש את הנבואה! ספרו על האתר לחברים שלכם!

פיזור וכנוס: מכתב פתוח לארגוני הימין – מאת אסתר קמרון

ב”ה

פיזור וכנוס:  מכתב פתוח לארגוני הימין

שלום לכולכם

אני כותבת לכם כמי שמסכימה עם עמדותיכם ושואפת למטרותיכם, אבל משוכנעת שכולכם עושים טעות אסטרטגית חמורה, המחלישה את הימין במאבקו עם השמאל על עתיד הארץ.  אם אפשר לתקן את הטעות הזאת, תהיה לכולנו יותר תקווה .

אדגים את הנקודה בסיפור.  לפני כמה חדשים הגעתי לאירוע המאורגן על ידי אחד מן הארגונים שלכם.  נכנסנו לחדר שבו היו שורות של כיסאות, ובצד אחד של החדר שולחן עמוס בכל טוב.  ברקע מוזיקה מרעישה.  אנשים המתינו לתחילת התוכנית, הסתובבו, אכלו ושתו, שוחחו עם מכירים.  לא ראיתי שום דף שבו היה אפשר לרשום לפחות שם, מספר טלפון וכתובת דוא”ל.  אחרי בערך שעה, התוכנית התחילה.  כמה אנשי שם דיברו, כל אחד במשך כחמש דקות.  אחרי כן הקרינו סרטון, והתברר שמטרת הערב הייתה לגייס אותנו – כמגייסי כספים.  אז הוזמנו להירשם, למטרה זו בלבד.

הארגון הזה מארגן הרבה הרצאות, וזה כנראה עיקר פעולתו. בקבוצות אחרות שאיתם ניסיתי ליצור קשר, עיקר הפעילות מתקיימת בקבוצות וואטסאפ, שבהן מסרונים נשלחים רק על ידי המנהלים.

בקיצור, נראה לעתים קרובות כאילו אנחנו, המבינים את המצב כמוכם, מעניינים אתכם רק כקהל וכמקור תרומות.  אולי יש לנו משאבים אחרים שיוכלו להיות שימושיים.  ידע, קשרים, רעיונות.  למה זה לא מעניין?

לא כך יוצרים תנועה רצינית. בארגונים שחוללו את הקמת המדינה, כל מי שהיה מוכן להצטרף מצא חברים שהתעניינו מה הוא יכול לעשות, ונתנו לו תפקיד.  כיום זה עדיין נכון – בארגוני השמאל.  הם נפגשים, משוחחים ומתכננים יחד.  אנחנו לא.

במשנה סנהדרין פרק ח, ה נאמר:

פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים, רע להן ורע לעולם.

כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן והנאה לעולם.

אצלנו, למרבה הצער, יש כינוס “הרשעים” (או נגיד: הטועים) ופיזור “הצדיקים”. חשוב מאוד לתקן את הדבר הזה.

ללא קשרים פנימיים, קהל הנאמנים לארץ ישראל חשוף לתעמולת התקשורת, ל”קאמפיינים”, כלשונו של צביקה מור, כזו שהביאה, יחד עם לחץ אמריקאי, לקבלת העסקה הנוכחית, שאת נזקה אין לשער.  בכתבה “עומדים איתן” (הודיה כריש-חזוני, מסוף “דיוקן”, מקור ראשון 17.01.2025), מציינת המחברת, שיש מפגשים בין “קיבוץ בארי” ו”גוש עציון” שבהם “גוש עציון” נוטה לוותר על דרישות של הימין, למען “אחדות.” אנו נותנים לשמאל לחדור ולהפיץ את התעמולה שלהם, ואילו הם לא נותנים לנו להרצות אצלם.  באותה כתבה מציין צביקה מור, המרואיין:  “העברתי השנה מעל 250 הרצאות, וכמעט שלא הצלחתי להגיע למקומות חילוניים.”

יש לנו )”אנחנו” המבינים את המצב כנ”ל) עסק עם שלוש קבוצות.  ראשית, יש את האויב, האיסלם על כל ארגוניו, שאין איתם אפשרות של דיאלוג.  נוכל רק להתגונן בפניהם ולהשיב מלחמה כשהם פוגעים בנו, וכל נסיון של התקרבות רק מטפח אשליות מסוכנות.  שנית, יש אנשי שמאל שהם אחינו, לא נשכח זאת, אבל “מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו.” הם משלים את עצמם ומדמיינים שאפשר לנהל דיאלוג עם האויב, שיש אלטרנטיבה ללחימה וכיבוש, אם אנחנו רוצים לשרוד.  לקיים אשליה כזאת, לאור המציאות בתוכה  איתה אנו נתונים מאז ה-7 באוקטובר,  דורש מאמץ עצום, ובגדול, הם אינם יכולים להרשות לעצמם לשמוע ממי שאינו שותף למאמץ הזה. (כמובן, לכל אחד מאיתנו יש איזה ידיד או קרוב משפחה שאיתו הוא עדיין יכול לשוחח —  על נושאים אחרים.)  אז גם שם, בינתיים, אין הרבה אפשרות לדיאלוג, ומי שמתאמץ בזה חוזר על אותה טעות, אמנם בצורה מעודנת, שעושים החושבים שאפשר לדבר עם האויב.

הטועים בטעות זאת – ימניים שוחרי האחדות — מבינים את האויב המוסלמי כמונו, אבל הם כל כך נכספים לאחדות של העם, שהם מוכנים לוותר על הרפורמה המשפטית ואפילו לא להגיד “לא!” בקול רם ובלשון חד-משמעית לרעיון של מדינה פלסטינית, ה’ ישמור, כדי לא להרחיק את אחינו.  שם, אני מקווה, יש עדיין אפשרות לדבר ולפעול.

עבודה כזאת לא תיעשה בתקשורת, לא בהרצאות וברשתות, ולא בפוסטרים ובהפגנות רחוב. אולי כל הדברים האלה יוכלו להועיל, אבל מעל לכל היא חייבת להיעשות דרך קשרים אישיים, שיחות פנים בפנים. כאן נדרשת נוכחותנו אישית.  בכתבה הנ”ל ציינה המחברת שבדרך לקריית ארבע, עירו של צביקה מור, “כמעט בכל הכניסות ליישובי יו”ש מונחים כיסאות צהובים ומתנופפים סרטים באותו הצבע. בכניסה לקריית ארבע אין כאלה.” מור, ראש פורום תקוה הגר בקרית ארבע, הגיב: “וגם לא יהיו.” לא, שאינו מתגעגע להחזרת החטופים, שבנו אחד מהם, אבל הוא חש ב”קאמפיין” להפעיל לחץ על הממשלה.  כנראה, נוכחותו של מור קצת בלם את אותו קאמפיין.

אבל נראה שברוב המקומות, אדם ימני שאיננו חלק מן הגרעין הפעיל הקטן של אחד מן הארגונים, הולך להרצאות, או יושב לבד מול מסך זום ושומע על כל העוול, ומצטער, ואינו יודע לאן ללכת עם זה.  וזה מדכא.

לא ככה נוסדה המדינה.  לא ככה נשמור עליה.

אינני יכולה שלא לשאול את עצמי “מדוע?”  מה מונע מאיתנו להתכנס, בעוד נראה כי אנשי השמאל מתכנסים ופועלים יחד ביעילות ונחישות מרשימות?

סיבה אחת:  לגבי אנשי השמאל, הפעילות מספקת את הצורך בחיים קהילתיים.  רוב הימנים הם דתיים.  אנו שומרים שבת וחגים, הולכים לבית כנסת, לשיעורים, לשמחות, ויש לנו ב”ה משפחות גדולות.  יש לנו כבר חיים קהילתיים, ואין לנו הרבה זמן.

אבל אין זה כל ההסבר.  בזמן ההתנגשויות בעניין הרפורמה המשפטית, קם ארגון בשם “הרבעון הרביעי” במטרה כביכול לאחות את קרעי העם. השתתפתי בפגישת הכירות.  היו שם כחמישים אנשים ונשים, רובם ככולם עם כיסוי ראש.  איש בעל מראה חילוני מובהק  עמד שם והעביר הרצאה, עם שקופיות, במשך שעה ורבע, כדי להסביר לנו מה קרה בארצנו במשך העשורים האחרונים, ואיך ננווט לקראת עתיד נוצץ של דמוקרטיה ליברלית.  ואז נתבקשנו להירשם.  שמעתי שרבים עשו כן, ושהקבוצות נפגשות.

אז יש סיבה אחרת, ואני חושבת שהיא נעוצה ביחסי הכוח.  כפי שכבר ציינתי, השמאלנים הם מיעוט, אבל הם שולטים ברוב מוסדות המדינה, עד שלאחרונה הממשלה הנבחרית נראית מולם כחסרת אונים.  ויש להם אידאיולוגיה המצדיקה את כל האמצעים. אם כן, בכל התנגדות רצינית אליהם יש אלמנט של סיכון.

מול כוח אלים גדול, יש מין אפקט של דומינו, שבו כל קבוצה מתרפסת שמאלה ופונה עורף ימינה.  המוסלמים מתקיפים אותנו, והשמאלנים מתרפסים לפניהם.  השמאל מתקיף את הימין, ואנשי הימין נוטים להתרפס לפני השמאל תוך התכחשות ל”קיצוניים” משל עצמם  — כמו נוער הגבעות. שמעתי, שגם ביישובי יהודה ושומרון, יש מתייחסים לנוער הגבעות כאל “משוגעים.”  וגם אלה שאינם משלים את עצמם, נוטים להישאר בודדים, במקום להתלכד ולהרים ראש יחד.

כאמור: אפקט דומינו.  צריך לחשוב איך לשנות את הדינמיקה הזאת, איך להשיב אותה אחורה.

המנוע של הדינמיקה הזאת היא התרפסות לכוח.  אפשר לקרוא לזה גם חוסר אמונה בה’, העוזר דלים.  אם נעמוד יחד, אותו גל של התרפסות יתנפץ עלינו ואולי יתחיל לנוע בכיוון ההפוך.

כבר כמה שנים אני מציעה צעד שאולי יתן מענה על שתי הסיבות לפיזורנו: שאנשי הימין ייצרו קבוצות תמיכה ועבודה, שיקחו על עצמם להיפגש, לדון במצב, ולהעלות רעיונות.  לכל אחד יש איזה ידע, איזה כישרון, איזה קשר, איזו עצה.  לכל אחד יש איזו “חזית” שבה הוא יכול להילחם למען הארץ. ואני מציעה שפגישות אלה יתקיימו במוצאי שבת.

אמנם לא יהיה קל לקיים פגישות במוצאי שבת, במיוחד בקיץ.  (אז אפשר להתעזר בזום.)  תמיד יהיו אירועים שצריך להחמיץ.  אבל דווקא בקושי יש יתרון.  במוסף שבת של “מקור ראשון” ל-13.12.2024 הייתה כתבה על שרון ורדי שהיקים “מכינות” להורים של תלמידי מכינה, הרוצים “להתגייס לעשייה למען החברה הישראלית”. (לצערי, הפרויקט שהצליח ביותר היה דווקא תוכנית לימוד עברית לילדים פלסטיניים…) הוא מספר: “התוכנית הבסיסית שלנו כוללת מפגשים בפעם בשבוע…. בנינו את זה קצת קשוח, בכוונה.  יום הפעילות השבועי מתחיל בשעות אחר הצהריים אבל קצת מוקדם, כדי שיפסידו עבודה, שיעלה להם קצת.”  דווקא העובדה שצריך להקריב משהו, עושה את זה רציני. הצעתי מוצאי שבת כי אז נשארת קצת מן הנשמה היתרה, וזה מדגיש שהשמירה על מדינתנו, ראשית צמיחת גאולתנו, זו עבודת קודש. הדורשת – כאמור – אמונה בעזרת הא-ל שרוצה בצדק.

אם נעבוד ברצינות ובנחישות, אולי נוכל להחזיר את הדינמיקה של הדומינו אחורנית.  גל הלחצים יתנפץ עלינו ויתחיל לנוע בכיוון ההפוך.  הימנים שכעת מחפשים את האחדות במקום הלא נכון יימשכו אלינו ויפסיקו להתרפס לאנשי השמאל.  אנשי השמאל יבינו שאינם יכולים לעבוד עלינו יותר, הם יתחילו לכבד אותנו ולעבור, אחד אחד, לצד שלנו.

הרי כולנו, בכל זאת, עם ישראל.  יש ביננו לא רק שותפות גורל.  יש בעומק אחווה שעוד תוכל לעלות, אם רק לא ננסה לעורר אהבה באמצעות פשרות אסורות, עד שתחפץ.

ואז אולי, לאט לאט, נשיג משטרה שלא תשא פני שונאינו; מערכת חינוך שבו כל ילד יידע מיהו אברהם אבינו, וגם ידע מיהו זכר ומיהי נקבה; צורת ממשלה ייצוגית באמת; בתי דין של צדק אמיתי; צבא שיילחם כדי לנצח.  ואז אולי גם אומות העולם יכבדו אותנו, ילמדו מאתנו.

חלום.  אבל אנו זקוקים כעת לחלום.

לפני שנה וחצי יצאו טובי בנינו להילחם ברוע תהומי. הם נלחמו כאריות, ורבים מהם נפלו, רבים נפצעו וחייהם נשתנו לתמיד.  ומצביאים שמאלנים, אלה שהיו יכולים למנוע את הטבח שהצית את המלחמה ולא מנעו אותו, ציוו עליהם לסגת משטחים שכבשו בדמם, ופוליטיקאים שמאלנים (כולל ראש ממשלה “ימני” שמשום מה תמיד עושה את רצונו של השמאל) מסמסו את הניצחון בהסכם מחפיר ומסוכן.  בשבת האחרונה עלה בשיחה על יד השולחן ספרו של ויקטור פרנקל “האדם מחפש משמעות,” בו מסופר על אדם שספג מכה איומה, וכדי להציל אותו, היה צריך להציג לו מטרה חדשה.  לחסן את העם נגד השפעות שונאינו, לתכנן ולכונן מדינה תקינה – זוהי מטרה הכרחית עתה, ובעזרת ה’ אפשרית.

אני אישית מתנדבת לאסוף פרטים של אנשים שיגיעו להרצאות או להפגנות או שיצטרפו לקבוצות וואסאפ ולחלק אותם לקבוצות.

אשמח לשמוע מכם.

בכבוד

ד”ר אסתר קמרון

משוררת וסופרת

Prove Me Ere You Reprove Me!

Hyehudi Newsletter Stats

Most opened:

Most engaging:

Least opened:

Least engaging:
Bring your friends!
Please?