There’s a book of charts for Mikra, Gemara, Rambam, Yerushalmi, etc. called “Cheshbono Shel Olam”. It has a preface by Reb Yaakov Ades, so I assume his crowd knows where to get the whole thing. Or you can build one yourself with Excel…
Here’s the cover page:
Here’s a sample page:
It wasn’t the people being killed meters away. A damning revelation.
Credit to David Sidman for first bringing this to my attention. See his Facebook post here. As he writes:
According to first-hand testimony reported on Channel 12, the IDF dispatched a special intel recovery unit to the scene the day of the massacre.
Their sole mission was to collect all recorded footage of the attack.
This includes GoPros from dead terrorists, closed-circuit security footage, dash cams from vehicles, and even cell phones from deceased victims.
The unit was provided with cell phones without SIM cards and was ordered not to use their own cell phones during the operation.
Additionally, each team member was immediately promoted to the rank of officer, enabling greater freedom of movement when facing challenges from local authorities at the scene.
Every cellular device, DVR player used to play CCTV footage, and vehicle dash cam was confiscated by this team and transferred to a temporary office in Tel Aviv.
Which begs the question — Why was it such a priority to confiscate footage before the blood was dry?
What is the Israeli government hiding from us?
Who exactly are they protecting?
A choppy English translation of the Channel 12 article can be found here.
My question: Did it take them less than 8 hours to dispatch this unit?
But it gets even more crazy. Israel Hayom posted a significantly different, far less plausible version of the events:
From Chananya Weissman, here.
ציטוט חלקי:
עוד יתבאר, והוא בהקדים מה שנודע, כי שש בחינות הן שקונה האיש הישראלי יתרון ומעלה בהיותו באדמת הקדש וכו’, וזה אמרה פה רות וכו’ ולכן אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך, שזהו לומר שאפילו אקבל עלי להתגייר למה זה אלך אתך לא”י כי כבר אוכל גם לעבוד את ה’ בארץ העמים, לא כן, כי גם אנכי תשוקתי וחפצי להיות שורה בארץ הקדושה ולהשתלם בכל שש בחינות הללו, וזהו כי אל אשר תלכי אלך וגו’, ואמרה עוד כה יעשה ה’ לי גו’ כלומר כה יעשה ה’ לי באותן שש בחינות הנזכרים שאהיה גם אנכי זוכה אליהן וכה יוסיף לי עוד מעלות גדולות התלויות במי ששוכן בארץ ישראל אשר לא זכרתים, ואף מקצתם שלא ידעתים, כי כמה מעלות טובות מרובות בכמה בחינות יש לאותו השוכן בא”י, כי כולן יוסיף לי ה’ וכו’.
חזרה מתוך הכתבה בעיתון המבשר שבועי, ערש”ק תזו”מ, ל’ ניסן תשפ”ו, גליון 870, עמוד 24, מאת הרב דוד נחמן רוטנר:
הרב שלמה זלמן אויערבך זצ”ל אמר לרוטנר בשנת תשל”ח —
1. אילו היה אפשר לכנס את כל הרבנים בירושלים ולתקן פורים של ירושלים, היינו חייבים בכך.
2. אני לעצמי (כלומר ר’ שלמה זלמן זצ”ל) נוהג לומר בכ”ח באייר את פרקי ההלל שבתהלים.
הערת הרב חיים אינהורן שליט”א (ברשותו):
הסתפקתי בכעין זה זמן רב.
מה שנלענ”ד שיש בזה 2 סוגים
רשע בבן אדם למקום – אבל הוא בעד עם ישראל בפרהסיה, יש בזה חילול ה’
כמו שמלא בחורבן, שהיו רשעים וזה נחשב השיב ידו, וכגיבור לא יוכל להושיע, וכו’
והוא שבירת יד ישראל.
ויש בן אדם לחבירו בפרהסיה – שזה שונה, ואולי באחאב היה שני הדברים, כי נפל בסוף על נבות.
אבל יש יותר מזה רשעים בעבירה הזו ממש של חנופה לרשע שלסוף נופלים בידו שהוא הרבה יותר קרוב לזכות,
כגון אם מחבל משוחרר בעסקת החטאים יהרוג את אחד מהמובילים לזה,
או ההיא ממפלגת מרץ שהלכה לבקר את הערבים ה’מסכנים’ בסילוואן והיכוה…
או מי שמסר שטחים, שיש בזה גם בן אדם לחבירו, בשביל ‘שלום’ וה’שלום’ יתהפך על ראשו