אגודת ‘קדושת ציון’ היא אגודה חרדית ששמה לה למטרה לחזק את תודעת חשיבותה של ארץ ישראל ביהדות. על האגודה, מטרותיה, פעולות ההסברה הלימוד והמעשה שאנשיה מבצעים וגם על התגובות ברחוב החרדי שוחחנו עם אחד ממובילי האגודה, עורך ביטאון האגודה, הרב יהודה אפשטיין.
מזה כעשור קיימת האגודה שהחלה בכינוס של 17 אנשים בבית כנסת בשכונת מעלות דפנה שבירושלים. הרב אפשטיין מספר על רבים שחשו שלא בנוח מהמציאות בה אינם יכולים להודות בבתי הכנסת על הניסים המתרחשים לעם ישראל בארץ ישראל, מציאות שבה ביום שחרור ירושלים אומרים תחנון וכיוצא באלה. בתקופת הגירוש מגוש קטיף התחזקה התחושה שנדרש צעד מעשי והמחשבות הובילו להקמתה של האגודה.
הרב אפשטיין מספר על הכינוס ההוא במעלות דפנה שבעקבותיו הוחלט להפיץ עלון רעיוני, אך כסף לא היה וההחלטה הייתה להפיץ עלון דיגיטאלי במייל. ארבעה עמודים שנכתבו הופצו על ידו ל-35 אנשים ונדמה היה שבכך הסתיים האירוע, אלא שכבר למחרת כשהגיע לכולל שלו ראה הרב אפשטיין שמישהו הדפיס את ארבעת העמודים והפיץ בין האברכים שהתרשמו מאוד. באותו ערב הגיע לחתונה שם פגש בחור שסיפר שראה את העלון ונתן לרב אפשטיין מעטפה בה היו 4000 שקלים במזומן, סיוע להדפסת העלון הראשון.
בהמשך הדרך “החלטנו לעשות ועידה שנתית. אמרו שאין סיכוי. ב’פלס’ כתבו שיש זעזוע עמוק מהכוונה לעשות אירוע ליום ירושלים במגזר החרדי, ובזכות זה שהעיתון הזה מגיע לכל בית הצלחנו למלא את האולם…”, הוא מספר. הועידות השנתיות של האגודה תפסו תאוצה הולכת וגוברת ובכינוסים האחרונים משתתפים כבר אלפים מכל הארץ, “לא רק צעירים. יש הרבה עם זקנים לבנים ומכל המגזרים, חסידים, ליטאים, ספרדים, אשכנזים, עולים וותיקים, וגם מהציבור החרד”לי שמחפש מסגרת חרדית”.
הרב אפשטיין מספר על האגודה כתופעה רעיונית שמרכזת סביבה רבים מהציבור החרדי, בחורים ומשפחות, שחשים שהעמדות הללו מייצגות את מה שהם עצמם מאמינים בו זה שנים, אך לא בא לידי ביטוי בשל דוקטרינה חד גונית שהשתלטה על המגזר החרדי לפני כארבעים שנה. בדבריו מציין הרב אפשטיין כי במגזר החרדי ישנם גם רבים הרואים את עצמם תלמידיו של הרב קוק, לבד מתלמידיהם של גדולי המגזר החרדי שדגלו בתפיסה לאומית.
בפרסומי האגודה מופיעים לא מעט דבריו של הרב יששכר טייכטל וניתוחי דבריו ב’אם הבנים שמחה’. נכדיו, מציין הרב אפשטיין, הם חלק מהעדה החרדית והם, כמו צאצאים אחרים של משפחות ירושלמיות ותיקות, חיכו שמישהו יקום וילבה את הגחלת הלוחשת, כהגדרתו.
“עיקר הפעילות הייתה פנימה לתוך בית המדרש, וזכינו שיש לנו תלמידי חכמים מכל הישיבות החשובות. רבים מאברכים החושבים שחיים מפי הש”ס והפוסקים ולא קובעים את עמדתם לפי המאמרים בעיתון המפלגתי, מסכימים איתנו, חלק באופן חלקי וחלק באופן מלא, והדבר מעורר דיון”, אומר הרב אפשטיין ומציין כי בניגוד למה שנדמה מרבית הציבור החרדי אינו עוסק במחלוקת עם סאטמר על ענייני השקפה גאולה וגלות ומעדיף להתמקד בשרידות חייהם הפיזית והרוחנית.
על ההתנגדות לציונות אומר הרב אפשטיין כי הוא מבין אותה לנוכח החילון הגדול ולנוכח המשבר של הימים שאחרי השואה. במציאות הזו היעד היה התכנסות ושימור עולם התורה שנותר. לעומת זאת כיום הציבור החרדי רחוק מסכנת הכחדה. הוא מונה כמיליון בני אדם בארץ ישראל ונדרשת מהם תשובה לגבי הצעדים העכשוויים הנדרשים, מה שלא קורה. הרב אפשטיין מעיר ומציין כי מגדולי המגזר החרדי, הרבנים שגילם מעל תשעים שנה, הוא אינו מצפה לחשיבה מחודשת, שכן הם עסוקים בשימור הישן.
אנחנו שואלים את הרב אפשטיין לעמדת האגודה בשאלות היחס למדינת ישראל ולתקומה הלאומית, וזאת מתוך הנחה ידועה שגדולי ישראל לאורך הדורות עסקו כולם בערכה של ישראל ובאהבתה. עמדת האגודה, אומר הרב אפשטיין, היא עמדת הנביא יחזקאל ועמדת חז”ל, עמדת ‘קמעא קמעא’, העמדה לפיה “לא למענכם אני עושה בית ישראל, כי אם לשם קודשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם”, כלומר לא בן גוריון הוא שהקים את המדינה אלא הקב”ה שבחר להקים אותה למרות שלעם ישראל לא מגיע, אלא כדי לקדש את שמו בעולם, ומאחר וכך הדברים קורים בעל כורחינו. משום כך, אומר הרב אפשטיין, העובדה שבן גוריון וגדולי הציונות התנהלו בצורה גרועה אינה מרתיעה.
עוד הוא מזכיר בדבריו את הקריאות של גדולי ישראל לעם לחבור אליהם להקמת מדינה על טהרת הקודש, קריאה שלא נענתה ואם הייתה נענית המציאות כיום הייתה שונה בתכלית.
ומה באשר לסוגיית הגיוס? “סוגיית הגיוס מאוד מורכבת”, משיב הרב אפשטיין ומזכיר כי הרב יואל שוורץ זצ”ל “היה הראשון שתמך בנו, הקים את הנחל החרדי ואחר כך חזר בו, אחרי שראה שהצבא לא מקיים את ההבטחות שלו”.
“מובן שהעם צריך צבא ואין בסיס לטענות שאין צורך בצבא ושה’ ילחם לכם. זו הוצאת דברים מהקשרם”, ועם זאת “יש לנו בעיה עם המציאות שבה הפרוגרס השתלט על הצבא, בעיה שנוגעת גם לציבור הציוני דתי. אנחנו רוצים צבא על טהרת הקודש וגם כתבנו קוד אתי רוחני לצבא היהודי”, הוא מספר ומציין כי כעת נבחן הניסיון של חטיבת החשמונאים מתוך רצון להשתלב ולהתגייס לצבא, אך רצון לראות את הצבא מתנהל על פי ערכי תורה.
לשאלתנו אומר הרב אפשטיין כי הוא מבין את הטענה לפיה מי שלא משתלב ב”משחק” לא יוכל לקבוע את כלליו, כלומר שלא ניתן לדרוש מהצבא עמידה בכללים ובתנאים מבלי להיות חלק ממנו, ועם זאת הוא מזכיר כי גם ראשי ישיבות הסדר מסוימים טענו טענות דומות על הקושי לשמור על רמה רוחנית וקיום מצוות בשורות הצבא.
לטעמו נכון יהיה להחליף את חיל החינוך בלומדים שיבואו מתוך הציבור החרדי, כאלה שיעניקו לצבא את מה שחסר לו כיום, את הרוח. עוד הוא מספר על היוזמה הקוראת לצבא להציב ישיבות במקומות אסטרטגיים כמו בגבולות, ביהודה ושומרון ובערים המעורבות, מה שיביא בעקבותיו גם משפחות חרדיות שיחיו סביב הישיבות ויעסקו בחקלאות, ובכך יחזקו את הביטחון וההתישיבות במקומות הללו.
יצוין כי בעקבות פעילות האגודה הוקמו ארגונים שונים שהקימו מסגרות לימוד והתיישבות חרדיות במוקדים אסטרטגיים, כך בסמוך לכוכב השחר, למיצד, לחשמונאים ועוד. עוד מספר הרב אפשטיין על שבת חברון שאותה מקיימת האגודה לבחורים בשבת פרשת ויחי, וגם זאת כחלק מהחיבור לארץ ישראל.
עוד שאלנו את הרב אפשטיין אם הוא רואה את ארגונו כגשר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי, או כאלטרנטיבה לציבור הציוני דתי, אולי בעקבות רפיון מסוים ברוחניות שיש בחלקים ממנו. “את זה ההיסטוריה תגיד”, הוא משיב. “הרבה אנשים שאומרים שההגדרות הישנות כבר לא רלוונטיות. אנשים מגדירים את עצמם כיהודים תורניים וחלק מכך הוא ארץ ישראל וכל מה שנוגע לאומה ולכלל, ולכן אפשר למצוא אצלנו מקבוצות שונות”.
ומה הלאה? איך הוא רואה את האגודה בעוד עשר שנים? מה התקוות לעתיד? “התקווה היא שלא יהיה צורך בקדושת ציון. שזה יהיה הדבר הפשוט שכל עם ישראל אוחז ממנו. יש כאן תהליכים שקורים. אי אפשר לסגור את הציבור החרדי שיקרא רק יתד נאמן, יש את תופעת החרדים העובדים וצריך להכניס את העבודה לתוך הלימוד כדי שיבינו שגם מי שעובד לפרנסתו מחויב בכל דקדוקי ההלכות ובתודעה היהודית. יש מהלכים שקורים, יש התפחות טכנולוגית וישנם כל הניסים שאנחנו רואים במלחמות ובכיבוש הארץ, כל אלה מכריחים את הציבור החרדי להבין שעליו לקחת את המושכות לידיים ולנהל כאן מדינה ולא רק שטייטעל במזרח אירופה. זה קורה בעל כורחנו, אבל ככל שזה יהיה מתודעה ולא מאילוץ זה יהיה טוב יותר, כך גם בנושא הגיוס”.
מאתר ערוץ שבע, כאן.
