מתוך דברי הרב יצחק ברנד שליט”א בשבח מעשי אתמר בן גביר

Authored by: העורך Editor

ותיאור התקיעות עם חצוצרות בראש השנה בהר בית קדשנו:

בוודאי זה בא מכח התעוררות של העולים אבל מי שעוזר לזה זה בן גביר
הוא תיקן במשך הזמן להתפלל בקול רם ואח”כ להשתחות ולזמר, ונתקיים תכלית קיבוץ גליות
ישעיהו פרק כז פסוק יג
(יג) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֘ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיקֹוָ֛ק בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם:
הוא השפיע שיבואו שוטרים דתיים הרבה, וכן בראש השנה שיתנו רשות למחזורים, וכן שלא לבדוק אם אחד יכניס שופר, וכן אם תוקעים שלא להפריע לתוקעים עד שיגמרו את הסדר
בעקבות זה הכניסו ביום שני של ראש השנה שלש שופרות וארבע חצוצרות, ואחר ברכת מלכיות של חזרת הש”ץ, תקעו בשופר וחצוצרות שלושם קולות ורק אח”כ לקחו השוטרים שופר וחצוצרה אחת, ואחרי זכרונות תקעו בשופר ושני חצוצרות עשרה קולות, והשוטרים לקחו השופר וחצוצרה אחת ואחרי שופרות תקעו שלשים קולות בשופר ושתי חצוצרות
וכאן התקיים מה שלא זכינו במשך קרוב לאלפיים שנה מה שנאמר
תהלים פרק צח פסוק ו – ט
(ו) בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְקֹוָֽק:
(ז) יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ:
(ח) נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ־כָ֑ף יַ֝֗חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ:
(ט) לִֽפְֽנֵי־יְקֹוָ֗ק כִּ֥י בָא֘ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים:
כל העולם, הים והיבשה והנהרות שמחים, בזה שקרא בראש השנה שהקב”ה בא לשפוט הארץ, ואין לך סימן טוב יותר, וזה הסימן הכי טוב יותר מכל הסימנים שעושים ואוכלים בראש השנה, בקיצור כל העולם התהפך לטובה בראש השנה זה
זה הפעילות בהר הבית, ויש עוד הרבה דברים שעשה ואכמ”ל

The True Meaning of the Tzror Hachaim on Purim’s Self-Defense Contradicting the 3 Shevuos

Authored by: העורך Editor

I need to read it again carefully, but it seems to me he regards the 3 Shevuos as a matter of sakana (as Rabbi Burton argues in his excellent Ha’Aretz Asher Areka), which is why he uses phrases like “לסמוך על הנס” and “חמת מלך מלאכי מות”, the operative point being “והיא לא תצלח”.

The general rule is בכל מקום שפקרו האנטי-ציונים תשובתם בצדם. Their sources are often עזר כנגדם.

Moderdox: When Feminism Means Sending Women to the IDF

Defending the Indefensible: Modern Orthodoxy’s IDF Frontline Feminism and the Real Misogyny

Misogyny is masked as modern progress while halacha is sacrificed on feminism’s altar

By Mordechai Sones
July 22, 2025
14 Min Read

While Modern Orthodox Judaism was conceived to balance ancient traditions with today’s realities, it frequently appears to favor modern values over core Torah principles.

This imbalance becomes especially apparent in the community’s growing endorsement of women’s participation in combat roles within the Israeli Defense Forces (IDF). Such positions, once largely avoided on halachic grounds, now draw support from religious Zionist circles, raising questions about where adaptation ends and compromise begins.

This trend echoes the cautions of early 20th-century figures like Rabbi Abraham Isaac HaKohen Kook, who opposed women’s involvement in public life, including suffrage, viewing it as a potential disruption to family harmony and Jewish moral standards. In a similar vein, contemporary shifts in military service prompt concerns that broader societal forces are influencing halachic interpretations more than they should, often under the guise of “empowerment,” while potentially aligning with historical patterns of economic and social reconfiguration.

Halachic Foundations Under Strain

Traditional Torah sources establish firm guidelines on gender roles, particularly in areas of authority and conflict. For instance, the Rambam’s Mishneh Torah in Hilchot Melachim explicitly prohibits women from positions of serarah, or leadership, and extends this to warfare, supported by Talmudic discussions in Yevamot that highlight men’s natural role in conquest while exempting women to preserve modesty and domestic focus.

Continue reading…

From Jewish Home News, here.