הגאון הרב צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה אות ט”ז:
בכל חידושין דאורייתא אי אפשר להיות דבר מבורר שלא יהיה נטיה לכאן ולכאן כמו שאמרו (חגיגה ג ע”ב) הללו מטמאין וכו’ ואלו ואלו דברי אלוקים חיים (עירובין יג ע”ב) פירוש אלהים בעל הכוחות כולם הנפרדים שבעולם וזהו לשון רבים וכן חיים לשון רבים דדברי תורה הוא חיות הבריאה כולה. ויש חלוקות של חיים ועל זה נאמר (משלי כא, א) פלגי מים לב מלך ביד וגו’ מאן מלכי רבנן (גיטין סב.) ואין מים אלא תורה (בבא קמא יז.) והם נפלגים למעיינות שונים לאסור ולהתיר וכסבורים אנו דהוא בדעתו של חכם ואינו כן אלא גם זה ביד ה’ שמאיר עיניו ומטה לבבו כפי החפץ ורצון אלהי לבד. ולכך נקרא דברי אלהים חיים דבאמת הן דברי השם יתברך כמו שאמרו (בבא בתרא יב.) דמן החכמים לא ניטלה נבואה דבאמת הוא מהשם יתברך כנבואה רק החילוק דנבואה הוא כה אמר ה’ היינו כזה ממש ואין בו הטיה וחילוק ושני נביאים המכחישים זה את זה האחד נביא שקר. כי נביא מלשון ניב כמו שפירש רש”י בחומש (שמות ז’ א’) והיינו דיבורו דהשם יתברך דהדיבור דהשם יתברך ממש בגרונו של נביא והדיבור הוא התגלות לפועל ובהתגלות אי אפשר להיות שני הפכים בנושא אחד כידוע דשכל בני אדם מכחיש זה כנודע מדברי רמב”ם. אבל חכם הוא דבוק בחכמתו של השם יתברך שהוא במחשבה שבמוח שם אפשר להיות שני הפכים בנושא אחד.
ולא עוד אלא שהוא כמעט מוכרח כפי מה שיסד השם יתברך כל הבריאה דבר והיפוכו כידוע מספר יצירה אין לך דבר בעולם שלא יהיה היפוכו ממש גם כן ובודאי יש לזה רשימו בחכמתו יתברך שהוא שורש הרצון המוציא לפועל. רק שבפועל שני ההפכים אינם בנושא אחד כשהוא יום אינו לילה וכשהוא לילה אינו יום מה שאין כן במקור שם כולא חד. ולכך כל חידוש דברי תורה שיוצא לעולם על ידי איזה חכם בהכרח יוצא אז גם כן ההיפך. וזה טעם (משלי י”ז י”ד) פוטר מים ראשית מדון מים היינו תורה מי שפותח איזה שער ודבר הוא ראשית מדון ומחלוקת.
ואמרו ז”ל פרק קמא דסנהדרין (ז.) ריש מאה דיני פירוש כי יש חמישים שערי בינה וזה טעם מ”ט פנים טמא ומ”ט פנים טהור כי שער החמישים אין מושג. והיינו דפנים פירוש גילויים מה שהחכם מראה פנים מפני מה אומר כן וידוע מ”ט הם שבע פעמים שבע נגד שבע מידות הבנין של כח ההתגלות ושער חמישים נגד הבינה שבלב שזה אי אפשר לגלות כלל לחבירו הרגשת הלב מה שהוא מרגיש בלבו הטעם לדבר דטעם אי אפשר להסביר ולגלות כלל וכדרך שאמרו בסנהדרין (לה.) ליבא דאינשי אינשי שאי אפשר לגלותו בכתב וכן בדיבור אי אפשר רק הרשימו שבלב מתלבש בדיבור שכפי הרגשת הטעם שלו בלב כך הוא כח הדיבור וניכר על הדיבור הרגשת הלב אבל אמיתות טעם שהוא מרגיש זה אי אפשר לגלות. ולכן אמרו (שוחר טוב תהלים מזמור י”ב) תלמיד ותיק היה אומר מ”ט פנים וכו’ פירוש אומר לגלות אי אפשר רק מ”ט פנים.
וכן משה רבינו ע”ה דקיבל תורה מן השמים שהוא חכמתו של השם יתברך מה שאינו מושג לבני אדם לחדש מלבבם כמו תורה שבעל פה אמרו (ראש השנה כא ע”ב) דלא השיג שער חמישים דשער חמישים מתורה שבכתב הוא הרגשתו של השם יתברך בלב שלמעלה שאי אפשר לגלות וליבא לפומא לא גליא אבל מה שמחדשים חכמי ישראל מי שהוא מחדש הוא משיג באותו דבר כל החמישים שערי בינה והן מאה דיני חמישים לכל צד. ובמחלוקת שהוא לשם שמים כמחלוקת שמאי והלל דבית הלל היו שונין דבריהם ודברי בית שמאי (עירובין יג ע”ב) היינו שהיו משיגין גם דברי בית שמאי והטעימה של ההיפך וכענין אותו תלמיד ותיק שהיה אומר שני הפנים כי מצד דביקותו בחכמת השם יתברך הוא משיג באותו דבר שני ההפכים שבמחשבה העליונה ונמצא לכל אחד מאה. וזה טעם הגמרא בשבת (קכט ע”ב) מאה קרי בזוזי וכו’ ואין כאן מקומו.