שמעתי בשם ת”ח א’ שבדק ומצא שבבתי הכנסת בירשלים עומד כותל מזרח כנגד צד דרום-מזרח, כגון בכ”נ “קהל קדוש גדול” ובכ”נ המיוחס לרמב”ן וכן “תפארת ישראל” שע”י ר”י מרוז’ין. ואפי’ אם לא בנו את הבנין המקורי, אבל בכ”נ תפארת ישראל עכ”פ ודאי נבנה מהיסוד ע”י תלמידי חכמים.
והרי כתב הלבוש שיש להעמיד כותל מזרח מכוון נגד קדש הקדשים. וז”ל בקיצור, מתוך בה”ל סי’ צ”ד:
ודע שכל הארצות האלו אשר אנו שוכנים בהם כולם הם כנגד מערבית צפונית של א”י ואינם מכוונים במערבה של א”י ממש לפיכך נ”ל שטוב ונכון הוא כשעושין ב”ה שיזהר שיעשו הכותל המזרחי שעושין שם הארון ומתפללין כנגדו שתהא נוטה קצת לצד מזרחית דרומית ואז נעמוד מכוון כנגד א”י וירושלים וב”ה וק”ק וגם עי”ז לא נחזיק ידי המינים שיאמרו אנו מתפללין נגד השמש כמותם…
ולמה שיקפידו הרשיות אז להיכן הבנין נוטה? שמע מינה שיש מסורת עתיקה שקה”ק בדרום דוקא, עכ”ד (וי”ל).
ועכ”פ יש להשיב שבתמונה עצמה רואים שכל הבנינים האחרים ג”כ פונים לדרום-מזרח, א”כ הוא מטעם אחר, שלא יסבלו מחום השמש רוב היום ורטיבות הגשם שמביא לטחב, כמו שניתן ללמוד מסוכני נדל”ן. ומסתמא א”א לדעת בבירור היכן עמד ארון הקודש. לא בדקתי בעצמי מכל הזויות ושאר מקומות כו’.
והמ”ב הביא שם בשם לחם חמודות “שיישב המנהג” דלא כהלבוש, ול”ע שם.
אגב, ראה מ”ש במו”ק סי’ צ”ד:
ועיין עוד.