אמר הגר”ח זצ”ל ברור הדבר שאילולא נוצר הרעיון החדש של הציונות ולאומיות היה הנוער היהודי חוזר למקור מחצבתו לעצמו ולבית מדרשו, שכן הקרקע נשמטה מתחת לרגליו חבריו הגוים אליהם ניסה להתחבר השליכו אותו החוצה וגם השמד לא היווה פתרון, היתה הזדמנות להתעוררות לתשובה, ואת הצורך לשוב ליהדות החליפו בלאומיות יהדות המסתפקת בסמלים לאומיים ובועטת בכל התורה.
(עובדות והנהגות לבית בריסק ח”ב עמ’ רז, הועתק מתוך דפים שחולקו ביום העצמאות)
לעניות דעתי ראוי לקרוא ולשנות את הדברים הללו.
כי אף שא”א כמובן לדעת “מה היה אילו” ע”ד “ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני”, אבל לטעמיך השתא אשמים אנחנו, ולא החפשים, כמ”ש “הגד לעמי פשעם, אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות” (וכל שכן וכו’), כי ערבנו להם להחזירם בתשובה, ואילו קיימנו גם אנחנו את החיצוניות של ה”סמלים” (בהנחה שאין אלו אלא סמלים), ולא הסתפקנו ב”תוך”, וקליפתו זרק, הרי לא היו הנוער בועטים בשום חלק מהתורה, לדברי עצמו של הגר”ח סולוביצ’יק!
כי לא הרי ה”ציונות” כהרי ה”השכלה” וה”רפורמה”. הלא אפילו מנהיגי הציונות השמאלנית, לא זו הריוויזיוניסטית, דיברו תחלה על מהפכה מתוך היהדות, להחזיר עטרה לישנה, לקיים שליחותנו כעם. וכמובן, משה הס, א’ העם, המשורר, א”ד גורדון, בן גורגור וכו’ שקרנים ורשעים, אך מדוע קבלו דבריהם עולים מסורתיים כה רבים, ובחרו בהם לשלטון – ולא רק מתוך כפיית ההסתדרות?
ואמת כי לא דרשו מעל ספר ד’, ולא בקשו את האמת, לא הם ולא שומעיהם, שאל”כ היה הקב”ה פוקח עיניהם ש”חזון הנביאים” ו”אור לגוים” אינו קומוניזם וביטול קרבנות. (ואמנם היו גם את ה”כנענים”, וכעת השמאל כבר בא לעקור את היהדות בריש גלי, ולא “לתקן”.) אבל לא היה תחליף, ועדיין אין!
ואכמ”ל כעת.