הרשות מעבר אחד ושאר הבריות מצד שני

מהר”ל בספר דרך חיים על אבות פ”א י’:

… ואמר ואל תתודע לרשות כלל, ר”ל שאל יהא נודע לשררה לגמרי כ”כ יהיה האדם מרחיק עצמו מן הרשות, שדבר זה יותר גרוע מהכל שאין מגיע לו בזה טובה רק רע. וזה מפני כי אין הרשות דורש רק דבר שהוא טובת עצמו, אבל שידרוש טובתו אשר מתודע אליו זה אינו בעבור שאין לרשות קירוב לשום אדם, כי הרשות ענינו שהוא נבדל מכל הבריות ואין לו חבור אליהם. וזה שאמרו שאין מקרבין את האדם, רק להנאתן, ר”ל שאי אפשר כי הרשות יהיה מקרב את האדם לטובתו, שאם היה מקרב את האדם לטובתו א”כ לא היה הרשות נבדל מזולתו, ודבר זה אינו כי כל רשות הוא מיוחד בעצמו ונבדל מזולתו ואין לו שום התחברות אל זולתו, לכך אין הרשות מקרב את האדם לטובתו של אדם שאין לו קירוב אל האדם רק בדבר שהוא טובת עצמו, ועל זה אמר אל תתודע אל רשות כלל שאי אפשר שיגיע לך מזה שום תועלת כלל.