השמאל (וכל המחופשים ללא-שמאל) מלאים רחמי רשעים וחסד לאמים על בריות בראשית, בטובתן של רשעים, להשוות עולם ומלואו כביכול (מכספי אחרים, כמובן), לרחם על האכזרים אם נדמו כחלשים, להחזיר העולם למים, ולומר לאל סורו ממנו, רח”ל.
להלן ליצנותא דע”ז לכל קוראי “אנא אמלוך” בתר איפכא, ובעד מעשה אלקינו:
כיון שהלב שליט על המח, כמה רע המעשה הנעשה כשילד נזנח בלי אוכל! יקר לנו אף בכי קצר של תינוק בן יומו מצער איוב לגדול בשנים. ועל כן, בגניבה ופרזיטיות, ומן התורה תלמדנו, “עלינו” לדאוג שחלילה לא יובא שום ילד לעוה”ז בלא מעשה טבעי של אב ואם. עלינו “לחוקק” שיוטבע בהם רחמנות גדולה על בנם. וכן יש לברוא משיכה נסתרת בזוג בכמה אופנים שלא יניחוהו לרעוב. ולא די בכל זה, בשם הדיקטטורה, רק יהו פניו דומין לקלסתר פני אביו, ותוטל בו חן בעיני רואיו הגדולים עד שיגדל לאיש בעל כח ודעת. וכן ראוי להיות קהילה שלמה סביבם, שיוכלו לבייש את אביו, ע’ כתובות מ”ט, או אף לזונו בשעת הצורך ע”י ב”ד. ומותר לכל ישראל ליטול על עצמו להיות לו לאב, וחייב בכבודו. וכן הלאה והלאה, עד ששום ילד לא ימות ברעב מחולשת היותו סמוך על שלחן אחרים, בשם “הצדק החברתי”.
וכיון שכ”ז ועוד כבר נעשה בידי שמים, יש לגעור בכופרים בגזרת אורייתא וחקות שמים וארץ לטובתנו. “א”ר יוחנן, הרשעים מתקיימין על אלהיהם, ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם, שנאמר והנה ה’ נצב עליו ויאמר אני ה’ אלקי אברהם.”
ועוד, צער ב”ח. כמה נורא עבור הצופים עצמם לראות בסבלם! איברא, עכ”פ איכא שלא עליהם עצמן נאמר “כל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו”.ול”ל קרא בצער אתונו של בלעם.
אשר ע”כ, יש לנו לעשות בהם כמה טובות לבני אדם שיפרנסום. ועוד יש למנוע מרשעים להטיל מגבלות ומיסים על החזקתם כדי שלא יתרשלו חלילה, חקה אחת לכם ולגר הגר (וכעי”ז ג”כ בדאגה לסביבה\כדור הארץ). ועוד יש להטיל חיובי מלקות ומיתה על המטמאם ברביעה או כלאים או חורש בשור וחמור יחדו (וע’ נמי טעם ספר החינוך) ורכיבה בלי אוכף, ועונש ממון על המניחם להזיק או לבייש (“כך דינינו”). ולא נתקררה דעתנו עד אלה, רק נחמיר שישחטום לאכילה רק בסכין חלקה. וכן יש להתאחד בכח הזרוע והרמאות ובשם המוסר ההומאני “לחוקק” חיוב הקדמת סעודתם לסעודת בעליהם ולא תחסום בדישו, ומה שי”ב זכרון לרחמים לאדם עליהם, כגון שילוח האם בציפור, ולא תשחטו יום אחד, אף שלחיות אין הנאה מכך אלא בעקיפין. לא “אילמלא ניתנה תורה”, עירובין ק’ ב’, אלא כאילו ח”ו לא ניתנה תורה.
תנו לחיות לחיות!
הלא עיר פרא אדם יולד, ואיש את רעהו חיים בלעו. חלילה לנו השמאלנים החדשים להכשל בנאיביות — המטופשת והמרושעת כאחד — של ליברלים (במובן הישן) דוגלי חירות ואחריות אישית ללא מצרים!
ע”כ.