יהודה אפשטיין: דרך אמונה – סיפור המהפכה

בעיצומו של הקיץ הלוהט, כשרבים נופשים אי-שם ומחליפים כוחות לקראת זמן אלול הבא עלינו לטובה, התארגנה קבוצה מיוחדת במינה ויצאה גם היא אל מחוץ לאזור הנוחות של הערים הגדולות, למסע קצת שונה. מדובר במסע בעל חשיבות היסטורית עצומה, אשר נדמה כי מעטים הם אלו, התופסים את מהותו. אני מדבר, כמובן, על אותן משפחות נפלאות ואותם בחורים מצוינים, אשר יצאו אל הטרשים שממזרח לגוש עציון והקימו את הישוב החרדי ‘דרך אמונה’ על שם הרב קנייבסקי זצ”ל, ופונו באכזריות על-ידי חיילים, המקבלים פקודות מרושעות מדרג מדיני עלוב. על-פניו נראה, שיש כאן עוד סיפור על גבעה שעלתה ופונתה, ובעזר ה’ תעלה שוב, ואולי גם תפונה שוב, עד שהעקשנות והעקביות ומסירות הנפש יגברו על כוחות הרשע והישוב יהיה לישוב של קבע. ישנם כמה וכמה מאחזים ברחבי יהודה ושומרון, אשר עוברים את אותו תהליך, וכעת נוסף גם המאחז הזה. אך מי שמעט מתבונן מבין, כי הידיעה החדשותית השגרתית לכאורה שיש כאן – טומנת בחובה הרבה מעבר למה שנראה על-פני השטח, תרתי משמע.

מי שזכה, כמוני, לשהות ולו לשעות ספורות ב’דרך אמונה’ – אינו צריך הסברים. מרגישים באויר את משק כנפי ההיסטוריה. אבל עבור אלו שלא היו שם, ועבור אלו שעדיין לא מבינים מה היה שם, אשתדל לשבר את האוזן. מה שקרה ב’דרך אמונה’הוא לא פחות ממהפכה בקנה-מידה של דורות! מיטב בניו של הציבור החרדי – משפחות אברכים מהעידית שבעידית, בחורים מהשורה הראשונה של עולם הישיבות, כמו גם בחורים רגילים מכל גווני הקשת של הציבור החרדי, החזירו עטרה ליושנה, והקימו לתחיה את מצות ישוב הארץ מתוך מסירות נפש ועל טהרת הקודש לכל דבר וענין. מי שראה את לימוד התורה, את התפילות, את דקדוק ההלכה, את שמירת גדרי הצניעות ואת כל השיג ושיח שהיה שם – לא יכל שלא להזיל דמעה של התרגשות. כאילו מתוך תהום הנשיה, צצו ועלו לנגד עינינו דמויות ההוד של ישוב הארץ משנים קדומות, דמויות שהטביעו את חותמם על מפעל ההתישבות, ואשר ההיסטוריוסופיה החילונית והכביכול ‘חרדית’ כאחד ניסו להשכיח מלב. תלמידי הגר”א – רבי ישראל משקלוב, רבי מנחם מנדל משקלוב, שבעים הנפש שהגיעו באניות רעועות, העליה החסידית – ה’בת עין’, רבי ניסן ב”ק, ולאחר מכן תלמידי החתם סופר – רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי עקיבה יוסף שלזינגר בעל ה’לב העברי’, שלאחרונה זכינו לציין 100 שנים להסתלקותו, חכמי ספרד ענקי הרוח כמו האור החיים והבן-איש-חי – גלריה שלמה של גדולי עולם, אשר התוו את הדרך לדרישת ציון על טהרת הקודש, לישוב הארץ מתוך מגמה להשיב את השכינה לציון ולחדש את הקשר החי, המפכה והאמיתי עם בורא עולם.

הקב”ה רוצה דווקא אותנו – את הדבקים בתורה ובמצוותיה – שאנו נבנה את הארץ. הוא רוצה שאנחנו נסלול את הכבישים ונבנה את בתי-החולים, ומתוך התורה שאנו לומדים על-מנת לקיים בפועל, הוא רוצה שנדע כיצד לנהל את המדינה המוצלחת ביותר בעולם בכל התחומים, כשחכמי ישראל היושבים בלשכת הגזית מורים את הדרך בה נלך לא רק בהלכות בשר בחלב וארבעה מינים, אלא גם בהלכות מסים ותחבורה, מלחמה וכל דבר אחר. אנחנו צריכים להיות בוני הארץ, ללכת בראש המחנה, ואל לנו להרתע מנסיונות וקשיים. כעת, אחר שהציונות החילונית פשטה את הרגל, וצה”ל עוסק בפינוי ישובים ובהתעללות ביהודים – אין כל סכנה שהעסק בישוב הארץ יקרב אותנו לחילוניות. להפך – כיום כל מי שמיישב את הארץ מתוך מסירות נפש ונלחם באויב הערבי – הוא זוכה בכך גם להבדל באופן הנחרץ ביותר מהעולם החילוני ומתרבות העמים.

אכן, רוח אחרת נשבה בהרי יהודה – רוחו של כלב בן-יפונה, רוחה של דרישת ציון על טהרת הקודש, רוחם של גדולי הדורות שמסרו נפשם פשוטו כמשמעו על ישוב הארץ, והרוח הזו עוד תנשב ביתר שאת וביתר עוז. זוהי הרוח, אשר במשך שנים עמלנו באגודת ‘קדושת ציון’ להפיח בקרב קהל יראי ה’. עם הבשורה הזו, הבשורה החדשה-ישנה של דרישת ציון על טהרת הקודש, הפציעה ‘קדושת ציון’ לעולם לפני מספר שנים. הגליונות שהופצו ברחבי הארץ פעלו את פעולתם, וכעת אנו זוכים לברך על הקמת הגרעין הנפלא הזה של ‘דרך אמונה’. זכות היא לנו לעמוד מאחורי המפעל האדיר, שעוד ילך ויצמח, יצמיח פארות, ענפים ופירות, וככל שהציבור יראה, כי אכן מדובר בציבור הנפלא ביותר שבקרבנו – כך זה ילך ויגדל, ‘דרך אמונה’ עוד יעמוד על תלו, יקומו ישובים נוספים (אחד כבר בתכנון, אף שאיני רשאי להרחיב בפרטים), ובקרוב נזכה, שהתופעה תקיף את כלל ציבור יראי ה’, אשר יישב בהמוניו את מרחבי יהודה ושומרון ואת כל חלקי ארצנו הקדושה אמן!