שכר המינימום האמיתי הוא אפס
במדינת ניו יורק בארה”ב העבירו חוק שכר המינימום בשיעור 15 דולר לשעה. זו המדינה השנייה שמאמצת חוק “מתקדם” וחברתי זה, אחרי שקליפורניה העבירה חוק דומה שעות ספורות קודם. שכר המינימום הנוכחי הוא 9 דולר לשעה, והוא יעלה, בהדרגה, בעיר ניו יורק עצמה, עד 15 דולר בשנת 2018. בשאר המחוזות במדינת ניו יורק העלייה תהיה איטית יותר ותגיע רק ל- 12.5 דולר לשעה. בעיר ניו יורק יתחשבו בעסקים קטנים שמעסיקים פחות מ- 10 עובדים, ויאפשרו להם להגיע לשכר של 15 דולר לשעה עד 2020 (במקום 2018).
בריטניה העלתה אף היא את שכר המינימום ל- 7.20 שטרלינג לשעה (10.36 דולר), ותמשיך להעלותו ל- 9 שטרלינג עד 2020. 25 ערים בארה”ב העלו את שכר המינימום מאז 2014, וכך עשתה גם גרמניה.
בשביל מה צריך שכר מינימום? ולמה הוא כל כך פופולארי (בייחוד אצל ה”חברתיים”)? לכאורה זה ברור לחלוטין. כי יוקר המחייה גואה ועולה והפועלים המסכנים כבר לא יכולים להתקיים “בכבוד” משכר של 9 דולר לשעה. נטיב עם העם, ונעלה את שכר המינימום ובא לציון הגואל, ולפוליטיקאי הקול בבחירות.
עניין שכר המינימום הוא הונאה ענקית. האיגודים המקצועיים בארה”ב מצאו פטנט – הם הצמידו את שכר העובדים המאוגדים לשכר המינימום החוקי. כאשר מעלים את שכר המינימום בעצם מעלים את שכר כל העובדים המאוגדים – הווה אומר – שכר העובדים בכול הגופים ציבוריים. מיותר לציין שיש בלי סוף גופים ציבוריים – העיריות, המשטרה (שהיא עירונית בארה”ב), תחבורה ציבורית, שרותי הבריאות והחינוך, שירותי הרווחה – חלק מהאוניברסיטאות, הדואר ומה לא. העלאת שכר מינימום פירושה העלאה כללית של כל השכר במגזר הציבורי. והעלאה מ- 9 דולר ל- 15 היא העלאה רצינית של 66% בשכר. זו לא העלאה רק עבור הפועלים המסכנים, מזי הרעב, שמרוויחים שכר מינימום של 9 דולר לשעה, זו העלאה לכוווולם!
מן המפורסמות הוא שהשכר ותנאי העבודה במגזר הציבורי הם גבוהים עד כדי שערורייתיים. במשך השנים ידעו האיגודים המקצועיים במגזר הציבורי לסחוט עוד ועוד הטבות, וכיום הם נהנים גם משכר גבוה, בשמיים, גם מתנאים מפליגים כמו חופשה שנתית גדולה, פרישה לפנסיה מלאה בגיל מוקדם (55 או 60), פנסיות נדיבות, ביטוחי בריאות ומה לא. אילו דנו על העלאה כללית בשכר במגזר הציבורי היה ציבור הבוחרים מתרעם על הפרות השמנות, על האיגודים החזיריים שלא יודעים שובע וסוחטים עוד ועוד הטבות על חשבון שאר הציבור (באמצעות איומי שביתה). אז מצאו פטנט. פטנט נהדר! לא מעלים את השכר במגזר הציבורי, “רק” מצמידים אותו לשכר המינימום. יא-עני – עכשיו לא נאבקים על העלאת שכר אלא רק על שכר המינימום, רק לטובת המסכנים, רק לטובת הפועלים מזי הרעב…
הבלוף הזה הוא שעומד מאחורי המאבק של האיגודים המקצועיים ושל הפוליטיקאים הפופוליסטים וה”חברתיים” למען העלאת שכר המינימום. כנאמר במקורות “בתחבולות תגנוב מהציבור”.
כמובן, העלאת שכר המינימום בחוק גוררת אחריה עלייה בכל המחירים של כל השירותים, כלומר עלייה ביוקר החיים, שנגדו, כביכול, בא שכר המינימום להלחם.
תוצאה נוספת היא סגירת עסקים, בעיקר עסקים קטנים, שלא יכולים לעמוד בנטל הנוסף (העלאה של 66% בשכר העבודה). גם עסקים גדולים סובלים, וחברות שרק יכולות בורחות (עם מפעליהן) למדינות אחרות (בתוך ארה”ב או מחוצה לה) בהן אין תולים על צווארן אבן ריחיים זו. בריחת מקומות עבודה פירושה – גידול באבטלה. יותר ויותר אנשים שרוצים לעבוד (בעיקר צעירים) לא מוצאים עבודה כי למעסיקים לא משתלם להעסיקם בשכר המינימום הגבוה.
העלאות שכר המינימום מאד אופנתיות… זה מעניק לכאורה הטבה לאנשים (שכר יותר גבוה) ללא עלות לכאורה – כלומר ללא עלייה בהוצאות הממשלה – כמו במקרה של מתן קצבאות. ללא העלאת מיסים או יצירת גירעונות. אבל, כמו שאמרו חז”ל, אין ארוחות חינם. מישהו משלם בסוף עבור ההטבות… כי העלאת שכר המינימום מעלה את עלות כל המוצרים והשירותים והנה, לכן, דומה למס המוטל על כלל האנשים – אבל מס שמוטל בסתר, בהיחבא, ברמייה, ללא דיון או הצבעה מפורשת.
מי שאין לו עבודה – שכר המינימום שלו הוא אפס. זהו שכר המינימום האמיתי.
יעקב