שמעתי שיש חסידי ברסלב שלא ילכו השנה לאומן כעת שהוא שעת סכנה (איני בקי בפרטים כדי לשער כמה סכנה). ויש להתבונן בעצם הענין. עיין לקו”מ ח”א תורה ס”א שצדיק הדור בחינת אבן השתיה. וע”ש סק”ז שמקשר מה שנוסעין על ר”ה לצדיקים וכו’, ועיין ביאור הליקוטים שהאריך ששם מקום הצדיק באמת (אם הבנתי). (אבל לא שיכנסו עד לשם חלילה, ודי בהבטה כמו בתפילה על הציון!)
הנה, אסור לעשות מרכז התורה בחו”ל שנא’ כי מציון תצא תורה, ציון דייקא (עיין היטב ברכות ס”ג א’-ס”ג ב’). והמסורת האמתית של ברסלב היא *נגד* יציאה מארץ ישראל לאומן לבני א”י, והרב אברהם בן רבי נחמן חזן צעק שרבינו נמצא בכותל המערבי (בבחינת שיירים דהר הקודש). אגב, “הכותל המערבי” האמתי של בהמ”ק הלא הוא בתוך הר הבית…
יחסית למקו”א בחו”ל י”ל שאומן עדיף (וכל קברי הצדיקים בקדושת א”י קצת, לקו”מ ק”ט), אבל לצאת מא”י בעצמה – “ארץ ישראל הזאת בפשיטות עם אלו הבתים והדירות (ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון איך מיין טאקע דאס ארץ ישראל מיט דיא שטיבער מיט דיא הייזער)” – אל “בחינת א”י” בלבד?
וז”ל לקו”מ תנינא ס”ז:
והנה מה שעבר אין, כי כבר נשרף בית מקדשנו. אך כעת, שהשם יתברך מצפה לשוב אלינו ולחזר ולבנות בית מקדשנו, ראוי לנו שלא לעכב, חס ושלום, בנין בית המקדש, רק להשתדל בבנינו. על כן מאד צריך לזהר לקום בחצות, להיות מתאבל על חרבן בית המקדש, כי אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב הבית המקדש, ואפילו אם לאו, אולי הוא מעכב עתה בנין בית המקדש, ונחשב גם כן כאלו הוא גרם להחריבו.
ולפי סברא זו, למי שמכיר שתקופתנו מיוחדת ויש לה קשר לא”י, אזי לא מספיק לקום בחצות בלבד אלא לעשות פעולות, כי לכל דור הנהגה אחרת, כמ”ש שיחות הר”ן סי’ ר”מ.
וכבר הוכיח הרב י”מ מורגנשטרן שליט”א שרבי נתן שטרנהארץ נסע לא”י בזמן שידע שלא יוכל להיות בציון באומן בר”ה, וכן הביא מסורת מרבי נחמן מברסלב שעתיד להיות לו “קבוץ” בא”י, והלשון משמע קצת דהיינו נמי לענין ר”ה.
ועיין בקשר שבין ר”ה וא”י בלקו”ה הל’ סעודה ד’ ז’.