שמעתי מת”ח בעיני עצמם מלהגים שהמדבקות החדשות בחוצות נגד לבישת פ”נ לנשים נשואות ברשות הרבים הם-הם סתירת מדת הצניעות. כיו”ב יש טוענים שללמד ילדים וילדות על מצות צניעות וקדושה זה היפך הצניעות והקדושה, ויש בזה סכנה שיהפך לרועץ.
קודם כל, עוד לא שמעתי ראיה משכנעת שכן הוא ה”צניעות” ע”פ תורה.
שנית, הבט לתוצאות בשטח (וזה עוד בלי לציין את “אנס הכלות”).
שלישית, והוא העיקר, הגע עצמך:
פ”נ זה לא רק ביטול איסור עשה אלא הפיכת כל מדת הצניעות לליצנות גמורה. אפי’ נשים נכריות בזמן התורה כיסו שערן לאחר נישואין (סנה’ נ”ח ב’). וזה לא רק היתר להמון אלא גם ל”בני תורה”. ולא רק בני תורה אלא העידית. ולא רק היתר אלא לכתחילא. ולא רק לכתחילא, אלא מי שמחמיר יוצא דופן וחשוד (ב”ה, זה מתחיל להשתנות). ואין אפי’ דעה ידועה להיפך, כי גם הרב עובדיה יוסף זצ”ל מתיר פ”נ לאלמנה וגרושה.
(שלא לדבר על תקרובת ע”ז.)
וכן בנוער, צבור היראים ברובו תומך במימון הרשיות להפיכת כל הארץ לסדום ועמורה, ובלבד שיתנו גם קצת פירורים לת”ת. ולא מענישים אפי’ במה שידנו תקיפה. וגם מעכבים את גיל הנישואין (באותה עצה עם השלטון). ומה יעשו הצעירים ולא יחטאו מחוסר ידיעה?
שמו שמים, דוקא מי שמנסה לתקן, אותו יאשימו בפגיעת הצניעות?!