כי מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. והנה כאשר צריך אדם לפנות למלך, יצטרך לכמה דברים, עד שימסור כתב הבקשה, להתפלל על סכנת דרכים, עד הגיעו לעיר המלוכה. וכשבא לעיר המלוכה, למצוא חן בעיני הממונים על הסדר, שיתנו לו רשות כניסה אל ארמון המלך, ואח”כ כשיש לו רשות כניסה לארמון, שיתנו לו רשות למסור הבקשה ליד המלך. וכאשר מסר הבקשה לידי המלך, עדיין זקוק לחסד, שהמלך יקרא ויתענין בבקשתו. ואם גם שהמלך יקרא את בקשתו, שלא יעורר עליו כעס, כאילו הוא מבקש דבר נגד החוק המקובל. ואחרי כל זה, עדיין הוא זקוק לפרקליטים טובים, שימליצו על מילוי בקשתו. והן הן הדברים, שאנו צריכים, ג”כ בתפלתנו. וזה שתקנו חז”ל פסוקי דזמרה, לפני התפלה, להכרית כל הקוצים, וזהו פירושו – “יעלה”, עד היכל לבנת הספיר. “ויבוא” לפנים מן ההיכל. “ויגיע” עד לפני הקב”ה. “ויראה” שה’ ברחמיו ישגיח על התפלה, “וירצה” שיהיה לרצון לפניו, שלא תהיה ח”ו בקשתינו, נגד רצון ה’. “וישמע” שהתפלה תתקבל. “ויפקד” שיצוה בחסדו הגדול למלאות השאלה. “ויזכר” כי אולי המעשים הרעים שלנו, הקודמים, ימנעו מלמלאות את בקשתינו, מבקשים, “ויזכר זכרונינו וזכרון אבותינו”. שהמעשים הטובים, יראו לפניו, כדי לקבל תפלה זו.
ספר תולדות אדם (להרב אברהם דאנציג, בעל מחבר “חיי אדם”)