אל עמוס ברנס, רומן זדורוב וכ- 15% מן המורשעים ברצח על לא עוול בכפם, הצטרף היום באופן רשמי גם עמירם בן אוליאל.
העובדה שתושבים בכפר דומא שרפו אלה את בתי אלה, לפני וגם אחרי המקרה בו הואשם עמירם, לא בלבלה את השופטים.
גם העובדה שהודאתו של עמירם שנגבתה בעינויי תופת, שווה כקליפת השום וכל בית משפט במדינה מערבית אחרת היה משחררו לאלתר – גם עובדה זו לא הועילה בכדי להסיר מעל צווארו של עמירם את חבל התליה שנכרך עוד בטרם החל ה”משפט”.
מחול שדים של תקשורת התובעת את ליטרת הדם,
שר ביטחון חסר עמוד שדרה – בוגי יעלון – שמספק את הסחורה ומאפשר את הזוועה,
מערכת משפטית עם אג’נדה ברורה שמתגייסת בשקיקה להפרת כל זכויות האדם הבסיסיות ביותר,
והאחרון והקשה מכל –
מנהיג המגזר העושה מעשה זמרי, מתייצב לטובת מעשה הנבלה, ובמקום להגן על עשרות נערי המגזר העצורים,
נותן רוח גבית לעינויים –
ומבקש שכר כפנחס.
הימין האמיתי…
לא הותירו לעמירם שום סיכוי.
וכי מה חשבתם?
שאחרי שעינו עשרות נערים ירשו לעצמם לזכות?
כשם שברור לי לחלוטין שעמירם לא ביצע את המעשה המיוחס לו,
כך ברור היה לי שהמערכת תרשיע אותו –
וברור אף יותר שאין לו שום סיכוי בערעור שהגיש עורך דינו לעליון.
עמירם לא מצטלם טוב.
מן שחור ברסלבי תמהוני שכזה.
אחד שאפשר להכניס למגרה סטראוטיפית ולהמשיך בטרדות היום-יום.
הוא לא הומו, ולא ערבי, הוא לא אשה, לא אשכנזי כחול עיניים, לא מזרחי מקופח, לא חייל במדים ולא שמאלן מצפוני. הוא אפילו לא מתנחל מכובד.
עמירם הוא המצורע האולטימטיבי.
כמו שיהודים ידעו תמיד להיות…
גם “חרדי שחור”
גם “מתנחל מסוכן”
“לא ציוני, לא חלק מאיתנו” בקיצור – קחו אותו ממני ותעבירו לארץ נהדרת.
מאחד כזה, קל מאוד לגזול את זכויות האדם ולקברו חי, במקום לזכות (לפחות מחמת הספק!) ולשחרר מתיבת הפנדורה את כל חטאי המערכת.
ועכשיו כולנו נשתוק על שפך הדם
ברור שנשתוק
הוא הרי לא משלנו…
ובהמשך כולנו נשלם את המחיר
[המאמר פורסם לראשונה בדף הפייסבוק של משה פייגלין 19 במאי 2020]