נבואת ישעיה הנביא על שבנא המכונה “יתד נאמן”
שבנא היה ממונה על ביתו של חזקיה מלך יהודה, וסנחריב אמר לחזקיה, שיתן לו ארץ אחרת ויחריב את ירושלים
חזקיה לא נכנע לסנחריב ושבנא נכנע לסנחריב
ואמרו חז”ל סנהדרין דף כו עמוד א מאי קשר רשעים? שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו – השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו. שנאמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. הוה קא מסתפי חזקיה, אמר: דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כיון דרובא מימסרי – אינהו נמי מימסרי. בא נביא ואמר לו: לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר. כלומר: קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין.
והנביא אמר על שבנא המכונה בשם “יתד נאמן” (ישעיהו פרק כב פסוק כה)
(כה) בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְיָ צְבָ-אוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְיָ דִּבֵּר: רש”י (כה) תמוש היתד – גדולתו של שבנא: ונכרת המשא אשר עליה – בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם, ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו:
העיתון “יתד נאמן” ביום כ”ג אב פירסם בכתב ולשון ערבית שהר הבית אסור ליהודים, אולם לא הוזכר שום רמז שזה אסור לערבים, כ מבואר במשנה כלים פ”א מ”ח שמן החיל ואילך אסור לגוים, וכל שכן לערבים שמשתחווים אחוריהם להיכל ה’ ופניהם למכה, ע’ משנה מסכת סוכה פרק ה משנה ד ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא מזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה’ ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו לי-ה עינינו
והיינו שמוכנים למסור הר הבית לערבים שיעשו מה שירצו שם ויבזו את היכל ה’ ואילו ליהודים אסור להתפלל ולהשתחוות אחרי טבילה במקומות המותרים, לכיוון היכל ה’ , ושולחים להם זה, וזה מעין מה ששבנא עשה, ודי בהערה זו, ואכמ”ל, ה’ ירחם