עתידנו – בארצנו!
יום שני, ו’ טבת התשפ”ה
בעקבות הפיכת המשטר בסוריה, נתבשרנו על כך שמנהיגי הקהילה היהודית במדינה החשוכה מבקשים לשלוח מסר של פיוס לשלטון, מתוך תקוה להבטיח את המשך קיומה של הקהילה. כך דווח, כי הרב בנימין חמרה, רבה הראשי של קהילת יהודי סוריה בישראל, שלח מכתב חריג למנהיג החדש של המדינה, אבו מוחמד אל-ג’ולאני, בו הוא מבקש לשמור על זכויותיהם של היהודים שנותרו במדינה ולהגן על נכסי הקהילה היהודית ההיסטוריים. בתוך כך הוא מבקש להגן על בתי הכנסת העתיקים, קברי הצדיקים ואתרי המורשת היהודית בסוריה, ובמיוחד על ‘מערת אליהו הנביא’ בכפר ג’ובאר, הסמוך לדמשק, אשק ניזוקה קשות במהלך הלחימה. “חורבנה הסב צער גדול למיליוני יהודים ומוסלמים ברחבי העולם. שיקום המערה יהיה מעשה של חסד גדול ויסמל את אחדות העמים” – כך כתב במכתבו, והמשיך ללהג על אלפי שנות היסטוריה של הקהילה היהודית בסוריה והיותה במשך אלפי שנים “חלק מהרקמה העשירה והמגוונת של העם הסורי”.
הרב קינח בהבעת תקוה, כי “תחת ההנהגה החדשה תיהפך סוריה למדינה רב-תרבותית וסובלנית, שתאפשר ליהודים לשוב ולבקר במולדתם ולשמר את מורשתם”, וכי “שיקום אתרים יהודיים בסוריה ישקף מסר של פיוס וכבוד הדדי”.
אני משער, כי רוב הקוראים אינם מוצאים כל פסול בדברים, ואולי אף יביעו תמיכה והזדהות עמם, אך צר לי לאכזב אותם ולומר, כי מדובר בעיוורון חולני של מי שאינו מבין דבר וחצי דבר ביעודו של עם ישראל ובמהלך שמוביל א-להי ישראל לתיקון עולם במלכותו. ואילו היה מדובר רק בתופעה בודדת של מי שגדל בצורה מעוותת תחת משטר הרצח הסורי, היה ניתן להתיחס לכך כאל קוריוז ותו לא, אך המציאות העגומה היא שגם במדינות אירופה החופשיות, טורחים רבים להשקיע ממרצם ומהונם ל’שימור הקהילות היהודיות בגולה’, ל’טיפוח המורשת עתיקת היומין’ ולשאר ענייני נוסטלגיה, תוך שהם מרפדים את כיסיהם של אלו, אשר אבותיהם טבחו באבותינו במשך כאלפיים שנה על אדמה טמאה, אשר טרם נח הדם היהודי הקדוש הספוג בה מרתיחתו.
יש לנו, היהודים, נטיה מוזרה להתרפק על הגולה, כאילו היה בה ברכה כלשהי. יש לנו נטיה לחשוב, כאילו הפכנו ל”חלק מהרקמה העשירה והמגוונת של העם הסורי/הצרפתי/האיטלקי/הגרמני/האוקראיני” ועוד ועוד ועוד. כיום המחלה הנפוצה ביותר היא לראות את הקהילה היהודית בארה”ב כ”חלק אינטגרלי מהאומה האמריקאית המהוללה”. כך בכל מקום במזרח ובמערב, בצפון ובדרום. איך אמרה הגמרא בביצה – “סדנא דארעא חד הוא”.
המשותף לכל הנ”ל הוא התעלמות הזועקת לשמים מדברי הנביאים, כי אין עתיד ליהודי הגולה, כי ה’ יחסל את הגולה וימלוך עלינו בחמה שפוכה, כי לא נהיה לעולם חלק מאומה אחרת כלשהי, וכי היהדות אינה ‘דת’ כי אם תורת חיים של אומה, שאין לה מה לחפש בקרב זרים. יש כאן התעלמות מוחלטת מדברי חז”ל בספרי בפרשת עקב, ולפיהם קשה גלות מכל הקללות הכתובות בתורה, וממילא אין כל ענין לשמר בה חיי קהילה או בנינים עתיקים כלשהם.
אין לי כל ענין בביקורי מורשת באושוויץ, אני מעדיף למנוע את האושוויץ הבא על-ידי חיסול הגלויות כולן והעלאתן לארץ כדי לבסס את המדינה היהודית בגשם וברוח, להעצים אותה בכל דרך אפשרית ולמנוע מיורשי הנאצים לבצע את מה שעשו כאן לפני קצת יותר משנה, ואת מה שחלילה היו יכולים לעשות אילו היו קצת יותר מוכשרים. מערת אליהו הנביא – שלא ברור לי מה בדיוק הקשר שלה לנביא מלבד השם – יכולה להשאר בחורבנה, מוטב שנבנה את ארצנו ונכונן את בית חיינו. גם בתי הכנסת באירופה אינם מעניינים אותי במיוחד, ותאי הגזים באושוויץ לא מעוררים בי שום געגוע. מי שמבין את היעוד של עם ישראל – מתחבר למורשתו דרך החיים הבריאים של אומה על אדמתה. מי שמבין לאן ה’ מוליך אותנו באמת – מעדיף לראות ילד יהודי חמוד רוכב על בימבה ברחובות ירושלים ולהבין, כי בכך מתקיימת נבואת זכריה, ולא בביקור נוסטלגיה עקר וחסר ערך בבית הכנסת העתיק בפראג. מי שמחובר באמת לדבר ה’ חולם על כיבוש ארץ ישראל מהנילוס על הפרת ובכלל זה להחיל ריבונות יהודית על דמשק, ולא לנגב שם חומוס תחת שלטון סורי אכזר.
הגיע הזמן להגמל מהמחלה הזאת של התרפקות על עבר, שאינו אלא קללה אחת ארוכה. אנחנו זקוקים לפסיכיאטר לאומי שירפא אותנו. ומוטב שעה אחת קודם!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל או 1@SHEMA-YISRAEL.ORG