הנה “מדרש” שמצאתי בספר “עיני העדה” פר’ קורח (ע”י עלון “הידברות” גליון 506, שנת תשפ”א, רח”ל) – איני מכיר הספר ולא את מי שמצטט ממנו:
ראשית, אין שום קשר ל”עושק” הלכתי, והול”ל מפקיע שערים. והיכן הלך גמ’ פסחים קי”ט שקורח מצא מטמון? ועוד, וכי בני לוי נשתעבדו? ודוחק קצת לגנות את בני ביתו על חינם, אדרבא, בני קורח לא מתו, ויצא ממנו שמואל. והוא גם הוא מנושאי הארון עד שנתקנא ואשתו הסיתה אותו (וגם היא לא ידוע עליה רעה מקדם לכן). ומה שייך כאן עונש כפל? ואיך היה נאהב אם היה מנצל את אחיו? ועוד.
וכבר דברנו כמה פעמים נגד “מדרשים” מזויפים, אבל לפחות השקרן דנן הוא שקרן גרוע…
אגב, עפ”ר טפשים כיו”ב מלמדים זכות על קרח גם לאחר שכפר, נגד חז”ל ומסלפים דברי האר”י.