משך חכמה שמות (ט”ז ל”ב):
למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם כו’ בהוציאי אתכם מא”מ. הענין כי האדם אל יחשוב כי אימת יושגח בפרט ותהא פרנסתו דרך נסיי, כשכבר הוא דבוק בדרכי ד’ ומנהיג עצמו בדרך בלתי טבעיי, רק אז ישליך על ד’ יהבו, אבל כ”ז שלא בא לזה יחוש לנפשו, לכן אמר בא וראה אימתי האכיל את המן לישראל האם לאחר קבלת התורה וקיומה, הלא תיכף בהוציאי אתכם מא”מ האכלתי אתכם את המן, לכן כל איש אשר ידבנו לבו לקבל עליו עול דרכי השי”ת ותורתו בל ידאג מאין יבוא עזרי, כי אף לא הקשיח עדיין מלבבו כל דרכי העולם ולא הורגל בתורה, רק מטרת לבבו גלוי להיודע תעלומה כי כוונתו להתאמץ במעוז התורה יחלצהו ד’ ולא יעזבו ויזמין פרנסתו מקודש.