ובאמת גם בעולמינו אנו רואים שלושה מיני כיתות, הכת הראשונה – היא כת הרפורמיים ודומיהם הטוענים שאי אפשר לשמור את התורה בעולם מודרני ומתקדם, וצריך לשנות ולהוריד ח”ו את המצות שקשה לקיימם, והם היורשים והממשיכים של ענר שטען שאין צריך לקיים מצוות מילה כי יש בה קושי רב. והכת השניה המה כת המשכילים או ה”מודרנים” שמסכימים שצריך לקיים מצוות ה’, אבל שלא מתוך פרסום ועסק אלא הכל בצנעא והחבא כמסכנים שכפאם שד, וכפי שטענו המשכילים באירופה “היה יהודי בביתך ואדם בצאתך”, ומתלבשים כגויים ומביישים ביהדותם להציגה כלפי חוץ בגאווה. והכת השלישית המה החרדים לדבר ה’ אשר אינם מסתכלים כלל מה יאמרו עליהם בני העולם החיצון, והם שמחים למלא את רצון הקב”ה בפרהסיה בלא התפעלות משום דבר.
– ציטוט מתוך עלון דברי הרב משה שטרנבוך שליט”א על פרשת השבוע (וירא, תשע”ז)
ברצוני להוסיף עוד כת לרשימה. אכן, יש דורות ושעות שאין דרך אחרת לשומרי מצוות כי אם “תולעת יעקב” שלא יבוש מפני המלעיגים עליו האומרים איה אלהיך, נפלה לא תוסיף קום, וכו’. ואמנם יש מי שממשיך בדרך זו גם כאן ועכשיו. אבל יש גם כת רביעית, שהולכים קוממיות, ואינם מסתפקים במועט לבלי להדמות לגויים, רק מתנהגים כך שיבואו גויי הארץ אלינו בקנאת סופרים, לאמר נלכה עמכם, ואיידי דטריד למפלט לא בלע (שלא כמו המזרחי).
ואת זה אי אפשר להסביר כהוגן למי שמסרב להכיר בחסדי השם עמנו בדור זה, ואכמ”ל.