(י-יא) ויהי מקצה – הנכון כמ”ש הרי”א ששלמה לא נתן לחירם הערים לחלוטין להוציאם מקדושת הארץ, רק באשר התחייב לתת לחירם מדי שנה בשנה עשרים אלף כור חטים ועשרים אלף כור שמן, וכן נתן לו כל העשרים שנה בעבור שנתן לו עצי ארזים כל חפצו, כאשר כלה את הבנינים רצה שלמה שישאר זה ביניהם לעולם שהוא יתן לו צרכיו בזהב ועצי ארזים ותחת חיובו נתן לו עשרים עיר בארץ הגליל ששם ארץ מבורכת, שהשדות וכרמי הזיתים יהיו משועבדים לחירם להוציא מכל עיר אלף כור חטין ואלף כור שמן, וז”ש ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים בית ה’ ובית המלך – ר”ל כל הבנינים שבנה לצורך ביתו יען שחירם נשא את שלמה – (ר”ל שנתן לו משאת ומנחה בכל עת) בעצי ארזים – וכו’ ובזהב לכל חפצו – לכן אז יתן – (ר”ל גמר בדעתו לתת לו) עשרים עיר – שיוציא משם החטים והשמן.
והערים, במלכים אמר ששלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל וחירם יצא לראות את הערים ולא ישר בעיניו, ובארתי שם שנתנה לו להוציא מהם העשרים אלף כור חטין ועשרים אלף כור שמן שנתן לו מדי שנה בשנה, ולא ישרו בעיני חירם כי א”ל שהוא ארץ כבול ולא יוציאו די תבואה כשיעור הזה, וספר עזרא שנתן חירם לשלמה את הערים בחזרה, ושלמה בנה אותם ויושב שם ב”י שהם יעבדו את אדמתם ויציאו את העשרים אלף כורים לתת לחירם.