ניתו לקרוא את המאמר באתר רציו כאן…
ציטוט מתוך המאמר:
והנה לאחר העיון נראה שבקהלת מוקהלות החכמות לא רק בצורה של הצגת מחשבות למיניהם, אלא גם בהבאת דברי חכמה מפורסמים, שזה ענין קיהול החכמות, ותשובה עליהם ע”י רעיונות הפכיים. שהרי ישנם בקהלת משפטים סותרים סתירה גמורה, וכן דברים המטין כלפי מינות, ובע”כ המשפטים והפתגמים האלו הם דברי חכמה ידועים שקיהלם שלמה לספרו בכדי לסתרם מתוכם בדרך חכמתו. וכ”כ ספורנו בפירושו: “סיפר המחבר את רוב השתדלותו להחזיק ולהביא דעת חכמי דורו וחכמי הקדמונים עם דעת ההמון וטענותיהם”. וכן מצאנו לדוד אביו שמביא “כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע”, (ש”א כד יד).
הנה כותב קהלת: “ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע, והאלהים עשה שיראו מלפניו. מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה, והאלהים יבקש את נרדף” (קהלת ג יד-טו). ואין שום אופן בדרך הפשט לחבר את שני הפסוקים האלו ראשם לסופם, וברור שאין הם המשך הפתגם, אלא הערה על הפתגם. ראש הפסוק הוא חכמה שקיהלה שלמה לספרו, וסופו הוא הערתו של שלמה עליו. ואולי אפשר לפרש שראש פסוק יד’ הוא פתגם שר”ל שאין תועלת בהשתדלויות והתאמצויות האדם שחושב שיוכל לתקן את העולם ולהשפיע על רבים וכו’, שהרי מעשה האלהים הוא לעולם ואין אפשרות לשנות ולהתערב בתוכניות העולם, וע”ז אומר: “ידעתי כי..”. אבל ע”ז מוסיף קהלת בחכמתו “והאלהים עשה שיראו מלפניו”, גם יראת בני האדם מה’ וכל מה שנובע ממנה היא מעשה האלהים, וגם ממנה אין לגרוע בפתגמי סרק.