המהר”ם שיק פירש הפסוק “וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'” שכל קשרותינו עם ה’ הוא באמונה בלי טעם ודעת, אבל ‘וידעת את ה”, היינו הת”ח שנתרבה מ’את ה”, אם אומר דבר מה היפך מה שנראה בדברי חז”ל אין להאמין לו עד שנדע טעמו ונימוקו שעמו.
(כך שמעתי מובא בספר אם הבנים שמחה סוף הקדמה שניה, בשם חמיו ששמע מפה קדשו של מהר”ם שיק עצמו.)