אתה להוט מדי נגד ברלנד!’ – מכתב ביקורת’

בנוגע לפעילותך לגבי אותה אישיות‎‎

אני לא בא להיכנס לעניינים שלך, אלא רק לומר לך דבר שאולי חשוב לומר:
א. מאחר ואיני מכיר את הרקע שלך אז איני יודע למה אתה כל-כך להוט עליו, כך שאיני דן אותך.
ב. ראיתי בעבר דבר שכתב אדם שלאחר ניסיון, הוא הבין שלפעמים נענשים גם על רדיפת אדם רשע בצדק. הוא העיד על עצמו שרדף אדם בצדק, וראה בחוש שהוא נענש על כך.
שים לב שהרדיפה לא תמלא אותך, כרגע, מהצד – זה ממש נראה שכן.
אם בית הדין שפסק נגדו ירצה – תן להם לעשות על ידי מי שהם ימנו. גם כשזה מוצדק – זה לא אומר שהעיסוק בכך טוב ומועיל לך. ואדרבה.

תשובת העורך:

תודה על המכתב!

א. הטעם כי במקום שאין איש וכו’. יש כאן “חזרת הש”ץ” (שבתאי צבי) ורבים אומרים שלום עלי נפשי.

ב. המעשה שהזכרת אולי תנהו ענין למ”ש הרחב דבר שמות ל”ב כ”ז, וז”ל, היינו דאיתא במדרש קהלת עה״פ ״והאלהים יבקש את נרדף״ (קהלת ג’ ט”ו) — ׳אפילו צדיק רודף רשע׳, פירוש, ומה שרודפו יש בו הנאה עצמית שוב נענש על זה, עכ”ל.

והנה, בזה”ז, א”א “לתת” לב”ד לנדות\להמית\להחרים\להוריד ממינוי\לבזות\להכניס לכיפה\לבער ספרים וכו’ וכו’ ולעסוק באנשיו והנטפלים, כי יראים מהשלטון, וגם לא “ממנים” (בלי להצדיק).

ממילא, כל המצוות לבער הרע חוזרות לציבור כחובת גברא לפעול כ”א כפי כוחו, בתנאי שלא יהפוך לרועץ, ובמסגרת חקותיהם אולי. וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.

כמובן, כל מקרה לגופו, ובהשכל.