פרקי אבות א’ י’:
שמעיה אומר… ואל תתודע לרשות.
פירוש החתם סופר:
היינו מלכות, ואמרו בלשון רשות לומר הטעם שרשות בידם לעשות כרצונם ואין מעכב בידם, ובאמת אדם אשר אין עליו שליט ומושל א”א לאדם להתחבר עמו כי מי יודע איזה דרך יבחר בזו הרגע ויהי’ דורס וטורף, על כן אלמלא מוראו של מלך במשפט יעמיד ארץ אין להתחבר עם שום אדם, א”כ המלך עצמו שהרשות בידו יש להתרחק ממנו, וה”ה אותן בני אדם שחושבים עצמם הפקר ואין אלקים ולא אימת מלך שלמטה נגד עיניהם הכל בכלל אל תתודע לרשות וק”ל.