(וצריך לדעת שהרב יצחק יוסף שכתב שם שאין חיוב ללכת עם תכלת וכן מה שהאריך הרב שמחה רבינוביץ בספרו פסקי תשובות (ס’ ח’ 2) שאין חיוב ללכת עם תכלת, הם לא למדו כלל את הסוגיה בעיון, שהרי הם מערבבים את התכלת של רדזין עם התכלת ארגמון קהה קוצים (חלזון הפורפורא, מורקס טרונקולוס) כאילו הכל בחדא מחתא מחתינהו, וכאילו כל אלו שפסלו את התכלת של רדזין יפסלו גם התכלת של ארגמון קהה קוצים.
והרי כל מי שלמד הסוגיה בעיון יודע בבירור, שהדיונון שחידש האדמו”ר מרדזין הוא בודאי אינו תכלת, כי הוא לא חלזון, והצבע לא בא ממנו אלא משחיקת ברזל, וכמו שכבר האריך בזה הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ”ל משא”כ ארגמון קהה קוצים הוא בודאי חלזון והצבע בא ממנו ויש על זה ראיות ברורות, וממילא מי שמעתיק אחרונים ולא מחלק בין זה לזה, ראיה שלא למד את הסוגיה בעיון).
…
יש שאומרים מפורש שלא רוצים דברים חדשים, (הוזכר סברה זו גם בספר פסקי תשובות מהרב שמחה רבינוביץ ס’ ח’ 2) ויש שלא אומרים זה מפורש אלא בגלל שלא רוצים דברים חדשים ממילא מחפשים סברות רחוקות איזה פסול, אף שטענות כאלו מופרכים מעיקרא, מ”מ מספיק כדי שלא לתמוך בתכלת.
…
וכן מה שהביא בשם פסקי תשובות (ס’ ח’ 2, הרב שמחה רבינוביץ), שאין חיוב ללכת עם תכלת, שם הביא בעיקר אלו שחלקו על האדמו”ר מרדזין וגם הביא מגדולי ישראל של דורינו שגם טענו נגד תכלת ארגמון קהה קוצים, ולא הזכיר מפורש ארגמון קהה קוצים (ולא מחלק כלל בין טענות אמיתיות נגד הדיונון ובין הטענות שלא אמיתיות נגד ארגמון קהה קוצים רק מערבב כולם בכולם, ומי שרואה שם, יכול לחשוב כאילו גם החז”א שהתנגד לתכלת של רדזין ממילא מתנגד גם לזה, ואין הדבר כן) אבל שוב, אלו גדולי ישראל של היום שכבר נתבאר שלא רוצים דברים חדשים ולא מקבלים שום ראיה, וכן הזכיר שם בספר סברה זו שלא רוצים שום דבר חדש, ובפרט אלו שהזכירו את האר”י ז”ל ואת הבית הלוי, אז כבר הסירו מעצמם כל בירור לאמיתת התכלת, ולא שייך שהם ידונו על ראיות, שהרי לא מוכנים לשמוע ראיות, ורק ניחא להו אם יש מי שיש לו קושיות על התכלת ולא בודקים כלל אם זה באמת קושיה.