כתיב סוף איכה, השיבנו ה’ אליך וגו’. כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד. וכתב רש”י, “בשביל שחטאנו לא היה לך להרבות קצף עד מאד כאשר קצפת”. ונשמע כהטחת דברים כלפי מעלה, תחת להצדיק דין שמים. וי”ל, דר”ל אדרבא שהכל מאהבה, כי אילו מאסתנו לא קצפת כולי האי, רק הנחת מידך.
וכן איתא בכתובות ס”ו ב’, ת”ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו אמרה לו רבי פרנסני אמר לה בתי מי את אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני, כו’. אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה.
וכתב מהרש”א שם:
גמ’ מעשה בריב”ז כו’ והיה יוצא מירושלים כו’. אחר החורבן היה שחזר ויצא ממקום שהיה לירושלים שכבר יצא מירושלים קודם החורבן כדאיתא פרק הניזקין שהרי נקדימון מג’ עשירים שקודם החורבן היה בירושלים כדאיתא שם… ואמר אשריכם ישראל בזמן שאתם עושין רצונו של מקום כו’ ובזמן שאין עושין רצונו כו’. אמר אשריכם על שני הצדדים כי באמת שני ההפכיות הם למעלות ישראל כי כל אומה ואומה יש לה שר ומזל בשמים משא”כ ישראל שאין להם שום מזל אבל הם חלק ה’ כי יעקב חבל נחלתו. וע”כ כשעושין רצונו הם למעלה מכל האומות ושריהם כמ”ש הבט נא השמימה וגו’ שדרשו שהוציא את אברהם החוצה למעלה מכל צבא השמים דאין הבטה אלא מלמעלה למטה, אבל כשאין עושין רצונו כו’ הקב”ה מסלק שכינתו מהם והרי הם שפלים ונבזים מכל האומות שיש להם שר ומזל ולישראל אין שר ומזל.
וכבר הבטיח (ויקרא כ”ו מ”ד) ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה’ אלקיהם. (אגב, זהו ק”ו לא”י, דלא כשוטים הללו של סאטמר.)
יהושע אמר (כ”ג י”ד – ט”ז), והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר ה’ אלקיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד. והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר ה’ אלקיכם אליכם כן יביא ה’ עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם ה’ אלקיכם. בעברכם את ברית ה’ וגו’.
וה”ה להיפך כאשר החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה וגו’, בב”א.
(יחד עם חכ”א)