ציטוט ירון ידען ימ”ש:
ירמיהו אומר “ושבתי את שבותכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם ה’ והשיבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם” (כט יד).
כידוע לך תקופת בית שני הייתה תקופה של פזורה יהודית.. אלהים לא קיבץ את היהודים מכל המקומות.
תגובת הרב יהושע ענבל שליט”א 220#:
אך ידען בלהיטותו, שכח כי אין אלו דברי ירמיהו, אלא ציטוט מן התורה, בתורה (דברים ל) נאמר: “ושב ה’ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה’ אלהיך שמה”, וירמיהו אומר: ” ושבתי את שבותכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם ה'”.
ולא עוד אלא שידען משמיט את תחלת דברי ירמיהו שגם הם מן התורה: “ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם”, “ובקשתם משם את ה”א ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך” (דברים ד כט).
ברור שהקיבוץ תלוי בדרישת ה’, כמו כל דבר המובטח לישראל, על יסוד ברית “והיה אם שמוע תשמעו”.
והנה אכן כורש נתן את הארץ לישראל, ולו היו עולים כל המוני בית ישראל שגלו בגלות בבל, היו פני הדברים בבית השני נראים אחרת לגמרי: הכותים עוד אלא שידען משמיט את תחלת דברי ירמיהו שגם הם מן התורה: “ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם”, “ובקשתם משם את ה”א ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך” (דברים ד כט). ברור שהקיבוץ תלוי בדרישת ה’, כמו כל דבר המובטח לישראל, על יסוד ברית “והיה אם שמוע תשמעו”. והנה אכן כורש נתן את הארץ לישראל, ולו היו עולים כל המוני בית ישראל שגלו בגלות בבל, היו פני הדברים בבית השני נראים אחרת לגמרי: הכותים ואיומיהם היו מאבדים את משמעותם לעומת המליונים הרבים שהיו יכולים להיות כאן. האיום הדמוגרפי בתקופה החשמונאית לא היה קיים, כל ערי הנכרים עליהם התבססו ההורדוסים היו יורדות מכחן, והחרבן בסופו של דבר היה יכול להימנע. על זה אמרו חכמים שראויים היו ישראל להיעשות להם נס בימי עזרא. אך רוב בני ישראל לא בחרו בדרך זו, הניחו את המקדש בירושלים ואת מרכז עבודת האלהים שכוננו עזרא ונחמיה, ונשארו להם בגנותיהם ופרדסיהם אשר בבבל. כתוצאה מכך לא נהגו חיובי מצוות התלויות בארץ של התורה המותנים ב”כי תבואו אל הארץ”. ולא עוד אלא שאפילו לויים לעבודת ה’ חסרו מכיון שכמעט ולא עלו לויים, ולכן קנסם עזרא. ברור שגם חלקים מעשרת השבטים נטמעו והתבוללו מפני שלא עלו. וכפי הפתגם הידוע “אפשר להביא את השוקת אל הסוס, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות”. כל העם כולו בכל נפוצותיו קיבל רשיון הסטורי חסר תקדים לעלות לארץ ולהקים בה את המקדש, אך ככל הנראה חלקו הגדול של העם לא בחר “לבקש את ה'” בצורה זו.
גם בימינו מתגשמת נבואת התורה (פרשת האזינו מדברת על אחרית הימים), והתקבצו בני ישראל מכל הארצות בצורה מפתיעה ומפליאה, אך עדיין חלקים גדולים מן העם (מליונים רבים שהם בעצם רוב העם) בוחרים שלא להצטרף ובכך גורעים מאד מכחה של מדינת ישראל. אך על מי עלינו להפנות את התלונה? אל ירמיהו הנביא, או אל עצמינו, ואל שלוחי הסוכנות הנהנים מחיים טובים בחו”ל..
מקור: ספר “תיק ידען” עמ’ 292.