הנה צילום מתוך הדף הראשון בהקדמת ספרו (בטיוטא) “ויד ד’ היתה אל אליהו”:
בהערת שוליים הר’ נייגר מוסיף:
“… ובאופן כללי אין מה להשוות בין שלטון הע”ר ובין מלכות ישראל מתקופת המקרא, ודו”ק.”
ע”כ.
לא בדקתי את הסוגיא כעת, עכ”פ א”א לחלוק על חז”ל אלא בדרך פירוש ולא למעשה, ומסתבר שהרב המלבי”ם ג”כ לא נחית לחלוק על דברי חז”ל המפורסמים לכל בר בי רב אלא מוסיף טעם למה אליהו עשה כן דוקא באותה שעה. (והטעם הזה אינו שייך בשאר הדוגמאות שם דברו חז”ל.)
מה שאליהו “חזר להוכיחו קשות” זה סתירה לכבוד? מה הקשר?!
ולמה “ליצני הדור”? למיטב זכרוני זו מוסכמה פשוטה מדורי דורות שחובה לכבד מלך רשע. ויש מעשים על גדולי ישראל שהבינו שצריך לכבד אפי’ ראשי שלטון בלתי-מלוכני, כגון עדות בעל “ארחות רבינו – הקהלות יעקב והחזון איש” שמספר הרב הורביץ כך על החזו”א עם ש. גורן (אחר שעלה לגדולה), וכן ר”י טייטלבוים כיבד את שרי אמריקה ועוד, והדברים ארוכים.
וז”ל רש”י בראשית מ”ח ב’:
ויתחזק ישראל, אמר אע”פ שהוא בני מלך הוא אחלק לו כבוד מכאן שחולקין כבוד למלכות. וכן משה חלק כבוד למלכות וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות י”א) וכן אליהו וישנס מתניו וגו’ (מ”א י”ח).
א”י מה למעשה. עכ”פ, “שלטון הע”ר” או “תקופת המקרא” אינן גדר הלכתי, זה לא מעלה ולא מוריד.