מציאת של ציצית תכלת בימינו לשיטת האר”י ז”ל
ידוע דעתו של מרן ראש הישיבה שליט”א שהתכלת נמצאה בימינו ומותר לשים תכלת בציצית. לכאורה אבל אנו הספרדים שנגררים אחרי האר”י, וכתוב בשער הכוונות (דרוש ציצית דרוש ד) שחוט התכלת היה רק בזמן שבית המקדש קיים, וכיום יש לנו רק הארה של תכלת ולא החוט בעצמו וכו’.ע”ש. האם מי שמטיל פתיל תכלת אין בעייה של עובר על דברי האר”י שמוכח מדבריו רק כשיש בית המקדש יש חוט תכלת בציצית?
הרב שלמה יהונתן מאזוז
הבה ונקשה יותר מזה על רבינו האר”י הקדוש, הרי מוכח בגמרא שהיו מטילים תכלת עד זמן רבא (בודאי, ויתכן אף אחרי כן), ורבא חי כחמש דורות אחר החרבן (רבי עקיבא, רבי, רב יהודה, רבא – ביום שנפטר הראשון נולד זה שאחריו, כמבואר בקידושין דף ע”ב ע”ב). ואיך נמצא התכלת בימיו? אלא תירץ מרן ראש הישיבה שליט”א על כרחך לומר שמזמן החרבן החל התכלת להתמעט [וכעין זה כתבו התוס’ גבי זכוכית לבנה. עיין בבא מציעא דף כ”ט ע”ב בד”ה בזכוכית. ועוד], עד שנפסק לגמרי בזמן סוף התלמוד. וא”כ אף אנו נאמר שכיון שאנו בעקבתא דמשיחא, מתחיל להתנוצץ אור הגאולה ובית המקדש, וחזר התכלת. עד כאן דבריו נר”ו.
מאתר ישיבת כסא רחמים, כאן.