ז”ל אגרת הגר”א לאשתו בדרך לא”י:
ובכל אשר צריך לך תקח הכל על ידי שליח. ואף אם הוא פעמים ושלש ביקר, היד ה’ תקצר וגו’. השם יתברך זן מקרני ראמים עד ביצי כנים ונותן לכל אחד ואחד די מחסורו.
להלן שם מצוה בנותיו: ” ועיקר הכל שלא יצאו ח”ו מפתח ביתם ולחוץ”.
וכן לאשתו מאריך: “ועיקר הגדר בבדידות. שלא תצא ח”ו מפתח ביתך חוצה. ואף בבית הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית כי בבית הכנסת א”א להינצל מקנאה ולשמוע דברים בטלים ולשון הרע”, וכו’.
מקור: ויקיטקסט