ביאור הגר”א שה”ש ב’ ט’:
ידוע שהעוונות הוא מסך מבדיל בין הקב”ה ובין האדם כמ”ש עוונותיכם מבדילין כו’, אך כשהאדם עושה תשובה תשוב ההשגחה ג”כ כידוע ויש ב’ מיני תשובה, תשובה בלב ותשובה במעשים, וכן כנגד זה חשיב ג”כ ההשגחה מדה כנגד מדה וכמ”ש תשובה ב’ פעמים בנצבים והשבות אל לבבך וכו’, ושבת עד ה’ וכו’, וב’ ושב ה’ את שבותך וכו’, ושב וקבצך כו’. והענין שאמר הכתוב נגד ב’ תשובות הנ”ל בלב ובמעשה. ונגד תשובה בלב אמר והשבות אל לבבך וכו’, ונגד תשובה במעשה אמר ושבת וכו’ ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך. וכנגד זה פתח במה דמסיים ושב ה’ אלהיך ורחמך והוא שיתן בלב נוגשיך להקל מעליך. וכנגד הראשונה אמר ושב וקבצך והוא במעשה.