“אצלנו לקחו את הדת ולא נתנו במקומה מאומה. הלואי שהיתה דבקות לדת העבודה של א.ד. גורדון. אין כלום, לא דת, לא עבודה, לא מלך, לא גיבור. אז גם לא יכולה להיות שירה. אנחנו עוד חיינו על עושר זכרונות בית אבא, על “ייחוס הדורות”, על השובל, על סרח העודף ממסורת הדת, על מה כיום?”