הבחירות המתקרבות – האם להצביע, וא”כ, אז למי?
קודם כל נפתח בקושיה: הלא הבחירות לראשות העיר הם לכאורה “מכרז מקדים על סחורות גנובות”! אסור לדון בערכאות, נכון? (עיין שלחן ערוך חושן משפט סימן כ”ו). אז מי התיר להצביע לרשויות המדינה?
בחזון איש הידוע (סנהדרין סימן ט”ו סוף סק”ד) כתב, ואם יסכימו בני העיר על זה אין בהסכמתם ממש ואם יכופו על זה משפטם גזלנותא כו’. וראה גם חזו”א ב”ב (סי’ ד’ ס”ק ט”ו, שם ט”ז) בענין הגבלות כוח הנבררים ל”שבעת טובי העיר”. מי התיר להיכנס לכל הקלחת הזאת בכלל?
התשובה פשוטה: אין לנו ברירה. בשונה – אולי – מקיסריה, השלטונות המקומיים אינם אלא שפוטים של השלטון המרכזי במדינה, ואין ידינו תקיפה. אומרים לראש העיר מה לעשות, והוא מבצע. במעט הסמכות שנותרה, “מצוה להציל” כמה שאפשר, שיהיה ע”פ התורה הקדושה. וכן מבואר גם בחזון איש סנהדרין (סימן ט”ו סק”ד ד”ה ויש).
טוב, אז איך מנהיגים עיר כדין?
ראשית, אמנם במצות צדקה בכסף הפרטי, קרובי משפחה קודמים לשאר עניים (שלחן ערוך יורה דעה סימן רנ”א סעיף ג’), אך בניהול כספי ציבור שונה הדבר. זה לשון השו”ע (שם רנ”ז סעיף י’), [גבאי] המחלק צדקה צריך ליזהר שלא ירבה לקרוביו יותר משאר בני אדם, עכ”ל.
ועיין רש”י בשבת קי”ח ע”ב “המחלקים [צדקה] עליהם לבדוק לפי הצריך לכל אחד ואחד”. ובלי זה הגבאי פסול, שלחן ערוך חו”מ סימן ל”ז סעיף ט’.
זה אומר חלוקה צודקת בשימוש קופת העירייה לכל יחיד, ע”פ צורך אמתי ולא ע”פ שיקולי אהבה ושנאה. אולי אין מנוס, בעוונות, מלגבות מיסים, אך חובה לרכך את המכה. היינו קיצוץ נרחב בהוצאות העירייה, סילוק יתרת חוב הציבור, משפט צדק (במתן קרקעות למשל), הורדת נטל הארנונה (וכמה שיותר הנחות), ועוד.
שנית, חז”ל אומרים “קדירה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא” (בלשוננו: “הטרגדיה של נחלת הכלל”). הפרטה ותחרות מביאה שירות טוב יותר ומוזילה מחירים ע”י מניע הרווח. התורה חסה על ממונם של ישראל.
אז למי בוחרים?
מחפשים גזבר נאמן. מי שיוריד ארנונה, יגשר במחלוקות, ילחם בצווי הריסה, ירחיק מאתנו את קלגסי השלטון בגבעת רם, יפריט, ויוזיל עלויות. ויש עוד הרבה. התורה מביאה בכנפיה חיים ושלום לעולם: “שלטון טוב שולט פחות”.
בקיצור: איזה מועמד ייתן לכל היהודים כאן לבנות, לחלום, וליהנות מיגיע כפם בצדק ללא פטרוניות?
נו, ומי עונה לדרישות?
לא יודע. נחיה ונראה מבין המועמדים…
ואגב, כאן המקום לדבר על נושא חלוקת העיר. נראה שהמקדמים את הרעיון הם מסורתיים וחילונים, והמתנגדים לרעיון כולם חרדים. אבל זה לא צריך להיות. אינני יודע אם הדבר ישים בכלל, אבל בא נבין תחילה את הפואנטה הלוגית שבעניין.
חלוקת השלטון אין פירושה גרימת מחלוקת בין התושבים! אין שום קשר. אדרבא, היא מקטינה את השלטון הייצוגי, ומצמצמת אפשריות פגיעה ביחידים (ראה שוב חזון איש ב”ב שם), ובכך מרבה שלום.
מיותר לציין שהמערכת לא באה לפסוק הלכה למעשה.
בס”ד, יהודה סגל
כ”ז תשרי ה’תשע”ח 17/10/17 1