המינים פירקו את תורתנו פרקים פרקים – שובו לבצרון

יוזמת “שיבה לבצרון” ומטרותיה

מטרתנו היא שלומדי התורה ישתמשו בחלוקה יהודית מקורית לסימון הפסוקים, לעיון וללימוד ולהתמצאות בתנ”ך.

החלוקה לפרקים שמקורה נוצרי, חדרה לתנ”ך עם המצאת הדפוס. לאחר שזכינו לשוב לארצנו ולכונן בה שלטון עצמאי הגיעה העת לתקן עיוות תורני ועוול היסטורי בן מאות שנים ולחזור וללמוד מתוך חומשים המחולקים כהלכה.

חומש “שיבה לבצרון” סודר לפי החלוקה היהודית מתוך אמונה שהגיעה העת להחזיר את כבוד התורה ולימודה למעמדה הראוי,[1] ובכך לממש גם את קריאתו של הנביא זכריה: “שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה”[2]וכדברי רש”י: “שובו לכוחכם ולכבודכם”.

עיון בתורה, לאור מרחבי הלמידה שבחלוקת הסדרים, הוא נדבך חשוב בבירור התודעה היהודית. לימוד המושפע מחלוקת הפרקים הוא מימוש לא מודע לתוכחת הנביא ירמיה “כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם”.[3]  חזרנו לארצנו. הבה נשוב אל עצמיותנו.

כל חלוקה מביעה את אמונתו וערכיו של קובע החלוקה. חלוקה מגדירה מספר פסוקים כיחידת תוכן אחת. ההחלטות המובילות לקביעת הפסוק הראשון (ובמשתמע, גם קביעת הפסוק האחרון) מבוססות על אמונה הקובעת את חשיבות הנושאים ואת הדברים שראוי להדגיש. קביעות אלו יוצרות את המרחב של היחידה ומטמיעות את הערכים שבהם מאמין מי שקבע את החלוקה.

השקפת העולם של חז”ל, הערכים שרצו להדגיש, המידות הראויות וההתנהגות המצופה מעובד ה’ מוטמעות בחלוקת הסדרים. היפוכו של דבר בחלוקת הפרקים.

בלית ברירה, השתמש עם ישראל בחלוקה לפרקים במשך 500 השנים האחרונות, והלב דווה על השימוש במפתח הפרקים שמקורו זר לשם לימוד התורה.

חמישה “אבות ערכים” בחלוקה לסדרים

מן הפסוק בראש סדר ה בספר ירמיה אפשר ללמוד את חמשת “אבות הערכים” של כל סדרי התנ”ך:

כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר

                                (‏א)       שִׁמְעוּ בְקוֹלִי

                                (‏ב)       וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים

                                (‏ג)        וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם

                                (‏ד)       וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם

                                (‏ה)       לְמַעַן יִיטַב לָכֶם.

וכך אפשר להגדיר ערכים אלו בלשון ימינו:      (א) שמיעה בקול ה’,  (ב) קבלת מלכות ה’,

(ג) ייעודנו כעם ה’,          (ד) הליכה בדרך ה’ ,   (ה) הבטחת הגמול הטוב.

מסר זה נבחר כפתיחה להפטרת צו.

[1] חשוב להדגיש: חומש “שיבה לבצרון” לא בא לשנות את דפוס הקריאה בתורה הנהוג בקהילות ישראל מאות בשנים. בחומש זה נמצאת החלוקה היהודית לסדרים שמקורה קדום ושקיימת בכתובים מזמן הגאונים. חומש זה מפרסם ומלמד חלוקה זו. ההצעה היא להשתמש בחלוקה זו כמפתח לפסוקי התורה והנ”ך.

[2] תרי עשר, זכריה, סדר יט פסוק יג

[3] ירמיה, סדר א פסוק לב

מאתר שובו לבצרון, כאן.