כבר ציטטנו מהגאון הרב יצחק ברנד שליט”א כך:
יש גם קושיה על החזו”א מן הגמרא (יומא דף ט’ ע”ב) שריש לקיש אמר שהקב”ה שונא מי שלא עלה לא”י בימי עזרא, שאילו עלו שרתה שכינה, ועי’ בשפת אמת בשם המדרש שהכוונה שלא היה נחרב הבית, ורואים שדיבורים כאלו לא נחשבים כאפיקורסות.
לא ראיתי את השפת אמת, אך כעת מצאתי כך במדרש רבה שיר השירים ח’ י”ג:
רבנן פתרי קרא בעולי גולה אחות לנו קטנה אלו עולי גולה קטנה שהיו דלים באוכלוסין ושדים אין לה אלו חמשה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש של מעלה ושמן המשחה ארון רוח הקדש ואורים ותומים הה”ד (חגי א’) וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה’ מה נעשה לאחותנו מה נעשה ביום שנגזר (עזרא ה’) די עבר פרת עבר די לא עבר לא יעבור אם חומה היא אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית.
והמשכו מיד במעשה שאילו לא נאמרה אי אפשר היה לאומרה:
רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא א”ל לדין דהוא תקיל תקיל יאות ואמר ליה לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חרבון אבהתיה בההיא ענתה אמר רבי זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש אם חומה היא אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שנייה אמר יפה לימדני עם הארץ.
רטורית, שמעתי מדגישים את הסיום: “יפה לימדני עם הארץ“!