אחד הקוראים ביקש להעתיק עבורו את החו”ב שצויין כאן כדוגמא לדרך קריאה מתונה בדברי חז”ל.
משנה ב”ק דף צ’ א’ – צ’ ב’:
התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום ר’ יוסי הגלילי מנה סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן לו ארבע מאות זוז…
חו”ב צ’ א’:
תלש בשערו, לשון זה משמע דאפי’ לא נתלשו שערות, מדלא קתני תלש משערו, אבל לעומת זה הו”ל למיתני משכו בשערו דתלש משמע שנתלש, ואפשר דצריך שימשוך בכח שיש בו כדי תלישה ובין נתלש ובין לא נתלש, ועי’ טוח”מ סי’ תכ”ד, וצ”ע.
טור חו”מ סימן תכ”ד:
שאלה לרב חנינא גאון האיש שרב עם אשתו ואחז בשערה ונשמט משערה בידו אם יש לה קנס וכמה נקנסהו. תשובה הכין חזינא לנא קנס זה ושיעורו כמו שאומרים תלש בשערו נותן לו ת’ זוז וא”ת לענין אחרים אבל זאת אשתו אעפ”כ אין לו רשות לביישה ולא לחבול בה. אבל היום אין דנין דיני קנסות ולא מגבינן אותו וכן בושת נמי אין מגבין אבל אם קדם ותפש אין מוציאין מידו…
ע”כ.