הרב החסיד ר’ שמשון אלבוים הי”ו: מקומם של חרדים בהר הבית

הרב החסיד ר’ שמשון אלבוים מכהן כראש כולל ומנהל הר הבית, שאחראי לא רק על עשרות אלפים עולים בשנה להר הבית, אלא על יותר מאלף חרדים מסָלְתָּהּ וְשַׁמְנָהּ של הזרמים השונים בציבור החרדי שעולים להר הבית. בשיחה מעמיקה ונוקבת עם ישראל שפירא הוא מסביר למה הם עולים, האם זה מותר ומדוע הוא רוצה לבנות את בית המקדש…

הריאיון המלא

אחרי הניצחון הענק של המפלגות החרדיות. האם אתה מצפה מחברי הכנסת החרדים, שיעזרו לך ולחברך, בסוגית העלייה להר הבית?

“אין לי ציפיות מהם. הם שלוחי ציבור של הציבור החרדי ונבחרו כדי לעזור לציבור החרדי ולחיקוקי יהדות כפי שהציבור החרדי רואה זאת. למרות שיש כיום יותר מאלף חרדים שעולים להר הבית, אלו עדיין יחידים במושגים אלקטוראליים. ככל שמספר העולים החרדים להר הבית יעלה, כך הסיוע של הנבחרים החרדים בעניין יתעצם.

“כרגע הדרישות הן מממשלת ישראל. היא זו שצריכה לאפשר ליהודים חופש דת בהר הבית. את הזכות להתפלל ולהשתחוות, להניח תפילין ולהתעטף בטלית. נטילת לולב ותקיעת שופר שהן מצוות מיוחדות לקיימן לפני השם. ובהדרגה אף לקיים את מצוות הדלקת המנורה בכל לילה, והקטרת קטורת בוקר וערב. בשלבים הבאים חידוש העבודה ובניין בית המקדש כמצווה עלינו בתורתנו לנח”ר לקב”ה, שכבר 2000 שנה בת קול מצטערת אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם”.

הגולש הממוצע ב’כיכר’ שקורא את המשפט האחרון שלך, עלול לתהות האם אתה לא הוזה בהקיץ. אתה באמת מאמין רציונלית שבית המקדש יבנה תחת שלטון נתניהו?!

“אם מרן החתם סופר וחמיו הגאון רבי עֲקִיבָא אֵיגֶר ניסו לחדש את עבודת המקדש בזמן הטורקים, וקדם להם רבנו אֶשְׁתוֹרִי הַפַּרְחִי שמספר על בעלי התוספות שעלו לארץ ישראל כדי לחדש את הקורבנות בתקופה הממלוכית, ובימי התנא רבי יהושע בן חנניה שהחלו לחדש את בנין בית המקדש בתקופת הרומאים, ברור שזה אפשרי, מותר ומצווה גם לנו.

“בל נשכח שגם בית המקדש השני נבנה בתקופת שלטון כורש הפרסי. אין שום סיבה לכך שבתקופת נתניהו לא ניתן לחדש את העבודה אחרי שעם ישראל חזר לארצו וביתו, והשי”ת נתן בידי העם היהודי את הר הבית ואת אחת מהמדינות הכי חזקות בעולם, למה שלא נרצה ונצפה?!

“האמת היא שבעידן הדמוקרטי זה תלוי עוד פחות בשלטון, ויותר מתחשבים ברצון העם. כמה שהאזרחים ידרשו מלמטה כך הרשויות יתנו יותר”.

ועדיין, למרות התשובה הנהדרת שלך, עם מקורות רבותינו שניסו לחדש את עבודת המקדש תחת שלטון נכרי, אני בטוח שרוב הגולשים בטוחים שזה לא נורמלי לחשוב כיום על חידוש הקורבנות ובנין בית המקדש…

“אני לא בטוח שאתה משקף את דעתם של הקוראים. מנין לך שכך חושב הרוב? אבל גם סבא של אותם גולשים שחושבים שזה לא נורמלי, חשבו על מרן הרב כהנמן שהוא לא נורמלי! לעגו לו שהוא מקים ישיבות ובניינים למאות תלמידים לפני 70 שנים, כך גם על האדמו”ר מבעלזא זיע”א, והנה אנחנו רואים היום את ישיבת פוניבז’ מונה אלפי תלמידים בגבעה! את ישיבות בעלזא שפורחות בערים, כי הישיבה הגדולה לא מספיקה כדי להכיל את כולם.

“מי האמין בימיו של המהרי”ל דיסקין בעת שהיו בארץ ישראל פחות משלושים אלף יהודים בלבד, על ימינו שיחיו בארץ יותר משבעה מיליון יהודים?! מי האמין באותם שנים שבימינו יבנו בתי מדרש מפוארים כגור, בעלזא, ויזניץ, לתפארה?!

“מי שחשב באותם שנים כך, הוכרז כמשוגע לחלוטין, וכך רבים חשבו על העיתונאי בנימין זאב הרצל כשפרסם את ספרו ‘מדינת היהודים’.

“אנחנו יודעים שכל הרבנים והאדמו”רים שתמכו בעלייה לארץ ישראל, ושלחו חסידים, נחשדו בשלל חשדות. החל מאי שפיות, ועד לחיסרון באמונה. כיום אנחנו רואים שצדקו ונוכחים שבזכותם נשמרה גחלת התורה והקדושה בארץ ישראל, והיא הולכת וגוברת, מעוררת ומאירה גם את העם שבשדות.

“כולנו מכירים את המדרשים שבניין בית המקדש קודם לביאת המשיח, כמדרש חז”ל בשיר המוכר: ‘בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוים! הגיע זמן גאולתכם!’^[1] וכך מפורש גם בתלמוד הירושלמי מס’ מעשר שני שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וגם בתלמוד בבלי במס’ כתובות מבאר רש”י שבנין בית המקדש הוא מעשי ידי צדיקים וכך גם רש”י ביחזקאל על פסוקי נבואת בנים הבית כותב “שיידעו לעשותם לעת קץ”. הרי לנו מקורות רבים שבניין בית המקדש העתיד יבנה בידי אדם ועוד קודם לביאת משיח צדקינו!”.

למרות המקור הנפלא ממסכת זבחים (שיוסי גרין הלחין לו שיר נפלא), כת”ר מודע שההשקפה החרדית הקלאסית, מאמינה שביאת משיח הוא קודם לבניין בית המקדש, ולא שאנחנו נקים אותו. ולא עוזר לצטט מקורות לגישתך, שכן יש מקורות סותרים…

“אף אחד מאתנו לא מתיימר להכתיב איך ייראו ימות המשיח, “שלא ידע אדם איך שיהיו, עד שיהיו” כלשון הרמב”ם. אנחנו לא קובעים לקב”ה את סדרי הגאולה. ויבוא המקדש מכל מקום. מה שאנחנו מצווים זה לקיים תרי”ג מצוות כמו שכתוב בתורה ובנין בית המקדש זה אחד מתרי”ג המצוות שכולנו מחוייבים בהם.

“יתירה מכך: המצוות התלויות במקדש תופסות כחצי מתרי”ג המצות. בלעדיהם התורה שלנו חסרה מאוד מאוד. מעולם לא עלה על דעתו של פוסק כל שהוא אורתודוקסי שמצוות המקדש בטלות בגלל אותו ‘מדרש’ שבית המקדש ירד משמים.

“הרמב”ם, הסמ”ג, הסמ”ק וכל רבותינו מוני המצוות, מונים את בנין בית המקדש ואת כל המצוות התלויות במקדש, כמצוות לדורות שאנחנו חייבים בהם בכל דור ודור. כפי שכותב האור החיים הק’ שגם בגלויות אנו חייבים בבניין בית המקדש, אלא שמוגבלים אנו לעשותם במקום אחד בהר הבית.

“ברור כמובן שבתקופה שאי אפשר לקיים מצוות, אז “אונס, רחמנא פטריה”.  כמו שאבותינו נמנעו מקיום מצוות בספרד כששלטה בה האינקוויזיציה או ברוסיה הצארית והקומוניסטית או תחת המגף הנאצי. אבל בימינו שיש שלטון יהודי, אם העם ידרוש זאת, זה יהיה.

“שוב אני מזכיר לכל מי שאהבת המקדש בוערת בקרבו: ככל שיהודים רבים יעלו להר הבית, יביעו את כיסופם למקום ולחידוש העבודה כך השלטון יאפשר שם את קיומם של יותר ויותר מצוות. כשם שכבר כיום השלטון מאפשר לקיים שם תפילות שקטות, לאחר שכעשרת אלפים יהודים עולים למקום כהלכה בקדושה ובטהרה. זה תלוי בנו. בהתעוררות הציבורית, באתערותא דלתתא. כמו שמרנא הגרי”ש אלישיב כותב בספרו דברי אגדה, שכל עניינו של בית המקדש היא לא שהוא צריך לבית, אלא לבחון את מידת האהבה והרצון שיש לנו אליו, להשרות שכינתו בתוכנו”.

אתה מהנקודה שלך, בתור אחד שעלית להר הבית מאות פעמים. איך אתה מתייחס לשכן שלך ה”בעלבת”, שלא מעיין בספרות ההלכה, והוא רק קורא כותרות של עיתונים יומיים וסיכומי שיעורים של רבנים ראשיים, ולכן הוא שבטוח שאתה עובר על איסור כרת רח”ל. נח לך עם ההרגשה הזו?

“כהרגלם של אנשי תקשורת, אתה קצת מגזים. אולי זה היה נכון בעבר. כיום כל חרדי שני יודע שאין דבר כזה כרת בהר הבית. כרת זה רק בעזרה. האבני נזר הרי כותב על מי שסבור שיש כרת בהר הבית שהוא “מביא לידי גיחוך”. רבנים וראשי ישיבות רבים תומכים בעליה להר הבית. שכנים שלי בוודאי מכירים את הסוגיה ברמה מסויימת, כזו או אחרת, ואף אחד מהם לא חושב שהעולה להר הבית חייב כרת. ובכלל מה לו לאדם להתעסק עם דעת שכניו. אנחנו עובדים את בורא עולם לא את השכנים. בדרך התורה נלך לקדש שם שמים.

“יתירה מזו. אלף החרדים שעולים כיום להר הבית, רובם המוחלט התייעצו עם רבנים לפני שעלו, והחלו לעלות רק אחרי שקיבלו את ברכתם. מתוך כך גם שכניהם וקהילותיהם יודעים שאין בכך לא כרת ולא איסור. המעגל השני שאינו מודע לכך, גם הוא סבור רק שזה ענין “שנוי במחלוקת”. וככל שיותר יהודים עולים, כך ההלכה הולכת ומתלבנת בקרב קהלים רחבים יותר. כיום כבר גם עיתונאים רבים יודעים וכותבים שיש מקומות המותרים בכניסה, גם לדעת הרמב”ם שסבור שהקדושה נשארה גם בחורבן הבית. אגב, לדעת הראב”ד מאז החורבן אין שום איסור כרת בהר הבית. גם לא במקום העזרה ובקודש הקדשים.

“מקום העזרה תופס מהר הבית של ימינו שטח של בין 3 ל-5 אחוזים. רק בהם אסור להיכנס ללא טהרת אפר פרה. שינוי הגודל תלוי אם נוקטים בגודל האמה כשיעור הגרח”נ או כשיעור חזו”א. בתשעים וחמש אחוז מהר הבית מותר לטמא מת להיכנס במורא מקדש, לאחר טהרה במקווה וחליצת נעלי עור כביום כיפור. אז נכון שיש מי שלא יודעים למקם את האחוזים הבודדים הללו, זה מזכיר את הגמ’ בשבועות על בן בבל שנעלם ממנו מקום המקדש. אבל כל מי שחקר פעם את הטופוגרפיה של הר הבית, או נכנס לשם וראה במו עיניו את ההר מראשו ומפלסיו, אינו יכול שלא לקבל את דברי הרדב”ז שהתיר בשופי את הכניסה להר הבית מלבד לשטח העזרה לפי המשנה במידות”.

זה נכון שיש נציגים של הישוב הישן והפלג הירושלמי תלמידי הגר”ש אוירבך בירושלים שעולים להר הבית?

“ברור שיש, זה הרי התפרסם בקווים בשנים עברו כשזה עוד היה חידוש. להר הבית עולים יהודים מכל המגזרים, זו הרי עיר שחוברה לה יחדיו, “שעושה כל ישראל חברים”. כל חילוקי המפלגות והמגזרים קיימות עד הכותל. זכיתי לעלות להר הבית עם חסיד גור וחסיד הגר”ש אלתר יחדיו, עם רב מפוניבז’, מגרודנא וממעלות התורה יחדיו. ההתעוררות וההשתוקקות אוחזת בכולם, בלי הבדלים”.

האם אתה מרגיש שמתנגדי העלייה להר הבית בימינו, בסתר ליבם אינם מצפים לחידוש “עבודת הקרבנות”, כי הם אינם מתחברים רגשית לטקס שנראה כאטליז, וכפי עדותה של תיירת נכרית בשם מרגרט תומאס שביקרה בירושלים בחג הפסח תרנ”ה (1895), וכתבה ביומנה בהאי לישנא:

“יהודי אשכנזי הסביר, שרוב היהודים אינם מצפים לחידוש הקורבנות, שהותקנו רק כדי לתת סיפוק למושגים של עם, שאך זה נגאל מעבודה זרה. הכבש של פסח נשחט- לפי דבריו- כדי להבליט שנאתם להערצת החיות אצל המצרים^[2]“.

וכבר מצינו ברמב”ם: “היה הנוהג המפורסם בעולם כולו הרגיל אז הקרבת מיני בעלי החיים. לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה שיצווה אותנו בעזיבת כל מיני העבודות הללו ולהזניחם ולבטלם, לפי שזה היה אז מה שלא ייתכן לקבלו לפי טבע האדם. ולפיכך הניח אותם מיני העבודות, והעבירם מהיותם לנבראים ולדברים דמיוניים – לשמו יתעלה” (‘מורה נבוכים’ חלק שלישי פרק לב, בקיצורים), שממנו מובן משמעות “אחרת” ב”עבודת הקורבנות”…

“חלילה. לא מצאתי יהודי ירא שמים שיאמר כך. גם הרמב”ם שנותן טעמים למצוות, ואומר שהקורבנות נאמרו לעם ישראל בזמן שהוא היה קשור לעבודת אלילים, לא אמר לרגע שמדובר בטעות או במצוות מיותרות חלילה. גם הסברו על אז עדיין שייך כיום. נפש האדם ויצריו לא השתנו, ולא עברו טרנספורמציה מאז. ברור שגם כיום מצוות הקורבנות בתוקפם. הם נותנים מענה לצורך נפשי גם כיום, כי יש צורך בפולחן לכל אדם באשר הוא.

“צא וראה את רבבות אלפי ישראל הכמהים לכל מיני טקסי קודש. ולהבדיל את אלו הנוהרים לטקסים אליליים בשדות זרים, רק בגלל שהיא נמנעת מאיתנו במקום מקדשנו. אני רואה ברוחי מעמדי קודש בבית המקדש, בו ראש ישיבה ליטאי חבוש בפארק, ואדמו”ר חסידי לבוש קָפּוֹטָה מתרגשים לראות כהנים במעמדם, שוחטים פרים וכבשים, עולות ותמידים, כדי להתקרב אל השם במעשים ולא רק במילים, משתוקקים לאכול שיריים מקרבנות השם תודות ושלמים. ואת החוטאים רצים אל הכהנים עם חטאות לכפר ולמרק  כל חטא ועוון בהתקרבות מחודשת אל הקודש.

“לא רק שנפש האדם לא השתנתה מאז מתן תורה, אנחנו גם ממשיכים לשחוט ולאכול פרים וכבשים כמאז. כפי שאז העם חפץ בכך, גם בימינו כך. גם הרמב”ם עצמו לא העלה על דעתו לומר שמצוות המקדש בטלות כיום חלילה. זוהי בורות לחשוב כך. הרמב”ם עצמו שכתב את ‘המורה’, כתב ביד החזקה את הלכות בית המקדש בפירוט רב. ואגב כרת, הרי הרמב”ם פוסק גם כיום שכל מי שנמצא בירושלים בי”ד בניסן ולא מקריב קרבן פסח במזיד, חייב כרת רח”ל. אדמו”רים ויראים היו מתחמקים להיות בדרך רחוקה, כדי שלא לעבור על כך אפילו באונס.

“אגב, אפילו על גזירות חז”ל למדנו ש”בטל טעם לא בטל דבר”, כל שכן שמצוות התורה אינן בטלות כאשר הטעם שנראה לנו בהן, אולי לא שייך בימינו. ואם את מצוות ברית המילה אנחנו ממשיכים לקיים בשמחה, למה שמצוות הקרבנות ייראו לנו מוזרות. כל עוד העם אוכלים ושותים בשר ויין, ומביאים מנות ומנחות וסידורי פירות למי שמבקשים להודות, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבנות השם במועדם?”.

תודה רבה

^[1] פסיקתא רבתי פיסקא לו, מובא בילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט, זבחים קז ע”ב

^[2] מיכאל איש שלום, מסעות נוצרים לארץ ישראל, עמ’ 828.

מאתר כיכר השבת, כאן.