קראנו כעת – פרשת נשא, במדבר ה’ י”ט:
והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה.
אני מעתיק את דברי הרש”ר הירש שם:
תחת אישך, מתאר, כנראה, את היחס שבין אשה כשרה לבין בעלה; אילו זכרה את היחס הזה, היתה ניצלת מן החטא. השווה “ותחת כפניו תחסה” (תהלים צ”א ד’), “ופרשת כנפך על-אמתך” (רות ג’ ט’), “רק יקרא שמך עלינו” (ישעיה ד’ ט”ו). האשה היא תחת חסות הבעל, ויש לה חובות כלפיו. היא משועבדת לזכויות, שיש לו עליה מכח הנישואים. שמו נקרא עליה. היא נושאת את שמו. היא שלו במעמד זה, שהגיעה אליו בשעת הנישואים. היא סטתה מחובות המוסר, שמעמדה הטיל עליה; היא היתה ל”סוטה”.