מתוך אחד ממאמריו:
קיצור הראיות שארגמון קהה קוצים (מורקס טרונקולוס, חלזון הפורפורא) הוא החלזון האמיתי למצוות תכלת, (ולא הדיונון של רדזין)
הראיות שזה התכלת האמיתי, ע’ בספר ספר ‘התכלת’ של הרב מנחם בורשטיין, ‘כליל תכלת’ מהרב אליהו טבגר, ‘לולאות תכלת’ מהרב שלמה יעקב טייטלבוים, הראיות באריכות ואכמ”ל, רק כאן נביא בקיצור, והראיות מורכבים משני ידיעות, ומשניהם ביחד מוציא מכל חשש שזה אינו אמיתי, ראיה אחד מן התוספתא וחז”ל, שניה מבדיקות המציאות.
כתוב בתוספתא מנחות ט’ ו’ תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, הביא שלא מן החלזון פסולה, שני התולעת מן התולע שבהרים הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה, ועכשיו יש לדייק, למה בשני תולעת נותנת התוספתא ביאורים נוספים, ואילו בתכלת לא נותנת רק שיהא מן החלזון, ולא מפרטת איזה חלזון, א”כ אילו היה קיים מין חלזון שהיה מצוי בזמן חז”ל, שהוא פסול, ומין אחר של חלזון הוא הכשר, היה צריך התוספתא לתת פירוט נוסף, שיקח מן חלזון פלוני כדי שנדע שלא לקחת מן החלזון הפסול, וכן למה חז”ל (מנחות מב:) נתנו לנו בדיקות להבחין בין תכלת של חלזון, לקלא אילן שהוא מין צמח, ולא נתנו לנו בדיקות להבדיל בין חלזון האמיתי לחלזון הפסול, אלא ודאי מוכרח אחד משני אפשרויות, אחד, שיש יותר מחלזון אחד שנותן תכלת וכולם כשרים, או שיש רק אחד והוא הכשר, אבל בלתי אפשרי לומר שחלזון אחד שהיה אז הוא פסול ומין אחר הוא הכשר. והתוספתא בא בעיקר למעט שלא ליקח קלא אילן.
ועוד מבואר שמאותו צבע שהשתמשו תכלת לשאר בגדים, השתמשו גם למצוות ציצית. ע’ ערובין צו: אמר ר”א המוציא תכלת בשוק לשונות פסולים חוטין כשרים (וזה היה בתקופת האמורא רבי אלעזר, לפני תקופת רבא שהיה אז גזירת מלכות על התכלת והוצרכו להבריח התכלת (סנהדרין יב.) על גזירה זו ע’ לקמן ד”ה וכן יש ראיה) וכן מבואר יסוד זה שבת כו. ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים, תני רב יוסף יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה, וע’ רש”י וליוגבים, לשון יקבים שעוצרים ופוצעים את החלזון להוציא דמו כדאמרינן בפרק כלל גדול לקמן (עה.) והניחן נבוזראדן ללבושי המלך, וכן מבואר יסוד זה בתורה (שמות ל”ה כ”ג) וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן וגו’ הביאו ומשמע שהיה כבר מוכן והיינו שכבר הגוים השתמשו בזה לדברים חשובים ולא צבעו זה עכשיו (ע’ לקוטי הלכות של בעל החפץ חיים ריש פרק התכלת)
ומכל זה מוכח שאם מוצאים חלזון שהשתמשו הגוים בזמן חז”ל לתכלת, ממילא זה כבר כשר לציצית.
וא”כ כיון שיש לנו לפנינו מין חלזון שהוא ארגמון קהה קוצים שרואים שנותן תכלת, שהרי צבע התכלת ידוע ממה שמבואר בחז”ל שדומה לקלא אילן, ע’ ריש איזה נשך ומנחות מב: ומה זה קלא אילן ידוע מן הראשונים והגאונים, שהוא אינדיגו ע’ ערוך ערך קלא אילן, והצבע שמפיקים מארגמון דומה לקלא אילן, וכן דומה לים ולשמים, זה כבר ראיה, שהוא כשר, בתנאי שיודעים שהוא היה נמצא כבר בזמן חז”ל.
וכל מה שעדיין אין ראיה ברורה מזה לבד, דאיך יודעים שהחלזון הזה היה נמצא בזמן חז”ל, כי אולי לא היה נמצא ומשום זה לא הזהירו חז”ל עליו שלא לקחת אותו.
באמת הדבר פשוט שהחלזון הזה לא נוצר עכשיו אלא היה שם מששת ימי בראשית
ולרווחא דמילתא יש עוד ראיות לזה
ועל זה באים הראיות מן המציאות, דהנה נתגלה ע”י חפירות שעשו שבאזור צידון וצור, ובעוד מקומות באזור זה, מקום שאמרו חז”ל שעשו התכלת, (מגילה ו. ששם נמצא החלזון בשבט זבולון והם היו באזור צידון כמוש”כ בברכות יעקב אבינו וירכתו על צידון) שנמצאו מיליונים של קונכיות מן החלזון ששבורים במקום בלוטת התכלת, (ע’ בספר ‘התכלת’ של הרב מנחם בורשטיין) ורואים שבתקופת חז”ל עשו צבע מן החלזון זה, וכן שלחתי מאמר זה להרבה אנשים, וקיבלתי תשובה על זה מאת גדעון חרלפ: במלחמת לבנון ראיתי בדרום צידון גבעה גבוהה בגובה של כ- 40 מטר שכולה מקונכיות של ארגמון שממנו מפיקים תכלת ושמה של הגבעה – גבעת החלזונות murex hill, זאת ראיה מכרעת, ואכמ”ל. גדעון חרלפ , אדריכל
וכן יש עדויות מחכמי אומות העולם כמו אריסטו,ויטרוביוס, סטרבו, פליניוס, בתקופת בית שני, שעשו צבע מן החלזון הזה שנקרא מורקס , (אין זה שייך לדעותיהם הפסולות, ומה שגוי אומר מסיח לפי תומו, חזי לאצטרופי.)
וכן יש ראיה שעשו מזה תכלת, בתקופת חז”ל, בספר ‘קודקס יוסטיניאנוס’ 4.40.1 (ספר חוקים רומאי מסוף תקופת התלמוד) מהקיסרים ואלנטיניאנוס, תיאודוסיוס, ארקאדיאוס: צביעת וגם מכירת פורפורא, בין במשי ובין בצמר, אשר נקרא בלאטטא או אוקסיבלאטטא וגם היאקינתינא, אין רשות לאיש פרטי. אם, אמנם, מישהו ימכור גיזה של מורקסים (היינו הפורפורא) הקרואים (המנויים, הנרשמים) למעלה, דע רכושו עצמו (לבד) ואפילו ראשו עולים בסיכון החרמה. הערה מן המוציא לאור באנגלית: צבע הבלאטטא דומה לדם נוזל, הצבע אוקסיבלאטטא, הגוון קצת שונה מבלאטטא כמו שרואים התחלת המילה הוא ‘אוקסי’ שפירושו ביונית דם, היאקינתינא פירוש צבע היאקינת. הפורפורא היה צבע מלכותי ורובו היה מיוחד בשביל שימוש משפחת המלכות.
היאקינתינא הוא תכלת דומה לרקיע כך הוכיח בספר לולאות תכלת מהרבה ראיות, ע’ ערוך ערך יקנטין וערך איירינון, וערך טיינון, שכתוב מפורש שתכלת הוא יקינטינון, וכן הביא שם עמ’ 117 בשם תירגום עקילס הגר, תרגום השבעים, ויוספון, ופילון, שתכלת (בענין ציצית ובגדי כהונה) מתרגמין היקינתוס.
ע”ע ס”ס ג’ שניתן מן המורקס להפיק אדום ותכלת.
וכן רואים היום שאפשר לעשות תכלת מזה, וא”כ זה כבר מוכרח שהוא החלזון שחז”ל כיוונו.
וכן א”א לומר שארגמון הוא קלא אילן שפסלו חז”ל, שהרי קלא אילן יודעים מן הגאונים והראשונים שהוא מין צמח, שנקרא ניל, וארגמון הרי הוא בודאי מין חלזון, וא”כ לא נתמעט מן התוספתא.