מתוך אתר JDN מיום י”ב שבט (ערכתי חלק מהחנופה וכו’):
בשבועות האחרונים הגיעו למעונו של הרב זילברשטיין קרובי משפחתו של אחד שערך שיפוצים בביתו, ושכר קבלן ‘ערבי-ישראלי’ שהביא פועלים לעבוד בביתו, והללו עבדו גם בשעות הלילה.
השכנים, שחשדו שמדובר בשבחי”ם, התלוננו לרשויות, ואכן המשטרה הגיעה וגילתה כי הוא מעסיק ומלין שבחי”ם. הפועלים נעצרו יחד עם בעה”ב, הדירה נסגרה לחודש, ונפתח הליך משפטי נגדו.
בני המשפחה ביקשו ברכה ועצה עבור אותו קרוב משפחתם, כיצד לצאת ממצב ביש זה. אך הר”י זילברשטיין התפלא, והחל להשמיע דברי תוכחה קשים:
“הוא צריך ברכה? הוא צריך כפרה! ולא סתם כפרה, אלא כפרה גדולה! הרי המצב הבטחוני כל כך מתוח בעם ישראל, ובקושי רב מותר להעסיק ערבים שיש להם אישור בטחוני והיתר שהיה, כי גם אלו צריכים רחמי שמים מרובים שלא יזיקו. אבל מי שמעסיק שבחי”ם, כמעט צריך לברך הגומל שלא ביצעו פיגוע בינתיים, שאז היה נימוק בכלא שנים רבות… וכי בשביל בצע כסף הוא מפקיר את הציבור כולו לסכנה נוראית?! הרי נאמר בתורה ונשמרתם מאד לנפשותיכם”…
לאחר כמה ימים שבו קרובי המשפחה ועדכנו, כי התברר להם שבאמת לא ידע בבירור שהם שבחי”ם, אלא סמך על הקבלן, אמר להם הרב: “גם אם הוא לא ידע מראש מי הם הפועלים, בכל זאת היה מוטל עליו לעמוד על כך ולדרוש ולברר שלא יהיו אלה מחבלים בתחפושת של פועלים”.
כמובן, אין חובה להאמין שהסיפור היה, אבל ההוראה אמת.