מתן תורה – היה על ‘הר סיני’ או על ‘הר הבית’?
ט”ו שבט תשע”ח
“וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר” (שמות י”ט, כ’)
בגמ’ תענית (טז.): “מאי הר המוריה פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא, חד אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל, וחד אמר הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים”.
ורש”י (ד”ה מורא) פי’ שיצא מורא לעכו”ם, ששומעים גדולות ישראל וירושלים ומתפחדים מהם”. וכ’ לישנא אחרינא ש’הר המוריה’ – הוא הר סיני, ויצא ממנו מורא לאומות העולם במתן תורה, דכתיב: “ארץ יראה ושקטה”.
ובתוס’ רי”ד הקשה, שאי אפשר לומר שהר המוריה הוא הר סיני, שהרי נאמר בדברי הימים (ב’, ג’, א’): “ויחל שלמה לבנות את בית ה’ בירושלים בהר המוריה”, וא”כ ודאי אינו הר סיני, שלא היה בירושלים וגם לא בנו עליו את בית המקדש [וכה”ק המהרש”א].
ובשו”ת ‘דברי יציב’ (חו”מ סי’ צ”ב ד”ה ונקדים) מיישב, ע”פ מש”כ זקנו ה’ישמח משה’ (פר’ וירא דף מו.), שבמתן תורה נעקר הר המוריה ממקומו, ובא למדבר סיני וניתנה עליו התורה.
ומצאתי כן במדרש תהלים (פרק סח אות ט ד”ה בפרש שדי) וז”ל: “וסיני מהיכן בא, אמר ר’ יוסי מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו. אמר הקב”ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה”.
ולפ”ז כ’ ששפיר נקרא הר סיני ‘הר המוריה’, ומשם יצא מורא לעכו”ם, משום שבזמן מתן תורה, באמת היה זה על הר המוריה מקום המקדש.
ובאבן עזרא (תהילים ס”ח, י”ח) כ’ שבהר סיני בזמן מתן תורה הייתה קדושת ארץ ישראל [ועי’ חזו”א (או”ח סי’ קכה סקי”א) ומש”כ ע”ז בס’ “יחלק שלל” עה”ת כאן, ובשו”ת חת”ס יו”ד סי’ רלה].