מה קורה כשהמדינה אוגרת את פרטינו האישיים?
סוף סוף. הראשון ממדליפיה של תוכנת “אגרון”, תושב בית שמש, שלום ביליק, הורשע… וואו, זה לא לקח למדינה יותר מ11 שנים! זה מה שנקרא אצלנו “עינוי הדין”…
נזכיר, בשנת 2006 למניינם שישה אנשים גנבו, מכרו ביניהם, והפיצו ברשת מאגר מידע של מרשם האוכלוסין, המכיל פרטים סודיים רבים על כל תושבי המדינה. על זה נאמר בתורתנו לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך אני השם, והולך רכיל מגלה סוד. זה בכלל “היזק ראיה”, ועוד לפני עיור וגו’.
שימו לב למה שקורה כאן מאחורי המלל הנבוב. המדינה לוקחת ואוגרת את פרטינו הכי האישיים ללא רשות בדטה-בייס אחד (מעבר לריגול ממשי של יחידות דמויות NSA אחרות, גם נגד יהודים), הכל למען “ביטחוננו” ו”לטובה”, כמובן.
הנה חידה: מהו הגדר המילוני של “פגיעה בפרטיות” או “החזקת מאגר מידע שלא כדין”? תשובה: כשאדם עושה זאת לא מטעם “המדינה”!
ואז, ראו זה פלא, אנשים פרטיים משתמשים במידע הזה לרעה. אילו הפרטים הללו היו שמורים ומבוזרים בין חברות פרטיות, כאלו שכפופים לחוק, וכפופים לתחרות השוק (MARKET DISCIPLINE), אילו המדינה לא הייתה מקבצת את הנתונים הללו למקום אחד בכח הזרוע, מישהו היה יכול לעשות כזה נזק ליהודים חפים מפשע?
זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה למאגרים רגישים אף יותר, דוגמת המאגר הביומטרי הארור. רוב העולם מבין כמה זה מסוכן ובלתי הפיך, כמה קל יהיה להפליל חפים מפשע, כמה קשה יהיה לתקן את המעוות, רק כאן לא. המאגר הביומטרי שנוי ומתועב על רוב רובם של יושבי בארץ, אך את המושלים שלנו לא כזה מעניין.
ובמקום להעניש ברצינות, ולפצות את מי שניזוקו, שלום ביליק הזה נשלך לכלא, ומשלם קנס ל… מדינה עצמה. לזה הם קוראים הרתעה?! מה מונע ממנהלי מערכות מידע אחרים לחקות את המורשעים?
מראש המדינה רצתה לגזור על ביליק 25 חודשים (בלבד!), והתפשרה על 12 חודש ועוד קנס כלשהו מפני מצב בריאותו של הנאשם, ו”הזמן הרב שעבר” (?). מעגלי, לא?
אגב, על עבירות חמורות יותר יש כלא, על חמורים פחות עבודות שירות. תסבירו לי אתם: נשמע לכם צודק שמי שמזיק יותר לא מחזיר כלום, ומי שמזיק פחות כן עושה “צרכי רבים”?! (וגם זה לא מדוייק.)
ומי משלם בפועל את העלויות לשהותם של המורשעים בכלא? תמיד לעולם ועד: אלו הנפגעים מהם.
בס”ד, יהודה סגל
ח’ תשרי ה’תשע”ח 28/09/17