ספר חיי מוהר”ן סימן קפ”ה – קפ”ו:
שנת תק”ע ליל שבת ראש חדש אייר היתה שרפה גדולה בברסלב ונשרף גם ביתו. אחר כך ביום שלישי שאחר שבת נסע לאומין…
כשיצא מברסלב ענה ואמר גם מחמת זה נכון מאד מה שנסעתי מהם כי אינו נכון שהם יהיו בצער ואני בשמחה. כי בשלמא אם לא הייתי נשרף רק הם בעצמן הייתי מוכרח להצטער עמהם כי מחמת שיש לישראל צער כזה גם אני מוכרח לסבול עמהם להצטער עמם בצרתם. אבל עכשו שגם ביתי נשרף, ובודאי אני צריך לקבל באהבה ובשמחה וצריכים דייקא שמחה גדולה מאד, היינו להתגבר בשמחה גדולה מאד, ועל כן אין נכון שאהיה עמהם כי הם שרויים בצער ואני אהיה בשמחה. והבן היטב.