ביאור הגר”א משלי ב’ י”ז:
העוזבת אלוף נעוריה הוא נגד אשה זרה שתחת אישה תקח זרים ועוזבת את בעלה שהוא אלוף נעוריה. ואת ברית אלהיה שכחה הוא נגד הנכריה שעוזבת מינה ועמה ומתדבקת בעם אחר והיינו נגד החמדה שרודף ואינו נח ולא שקט יום ולילה (קהלת ב) כי גם בלילה לא שכב לבו וכל ימיו בכעס ומכאובים ועוזבת את אלוף נעוריה שהיא התורה שאין צריך לנוע תמיד אחר זה אלא אדרבה לישב במנוחה ובשלום והשקט ובטחה ולכן כתיב אלוף שהיא התורה כמ”ש ואאלפך חכמה. ואת ברית אלהיה שכחה הוא נגד הנכריה שהוא התאוה שיושב בביתו ורואה למלאות תאותו זה שוכח ברית אלהיו שהן תרי”ג מצות וכולן נכללים בברית כמ”ש שקולה מילה כנגד כו’ כי אחר המצות צריך לרדוף שיהא מצוי בידו לעשותן וזה יושב בביתו ואינו רודף אחריהן אין מצוה בא לידו ונמצא שוכח ברית אלהיו.