טיול בחג הסוכות: הרב יצחק ברנד חולק על הרב פיינשטיין

האם מותר לטייל בחוה”מ סוכות

טיול בחוה”מ ● והאם יש מצווה לטייל בארץ ישראל ● זהירות בכללי הבטיחות
20:37 (18/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד

הוספות: ערב סוכות תשע”ה

טיול בחוה”מ

ראיתי ספרים שמביאים תשובת אגרות משה (ח”ג ס’ צ”ג) שכתב שאם ע”י שהולך לטיול בחוה”מ סוכות יבטול ממצות סוכה, אסור לו ללכת לטייל, ומה ששנינו (סוכה כ”ו ע”א) שהולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום והולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה, זה כשהולך לצורך חשוב כמו סחורה, אבל לצורך טיול נקרא שאין בו צורך כלל, ואין לו ההיתר של הולכי דרכים.

ורש”י שהזכיר בגמ’ סוכה הולכי דרכים כתב שהולך לצורך סחורה, וז”ל רש”י (שם): הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום דכתיב בסוכות תשבו כעין ישיבת ביתו, כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך לסחורה, כך כל ימי החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע.

אולם נראה שגם טיול הוא בכלל הולכי דרכים, והרי תוספות שם כתבו רק שאינו נמנע מלצאת לדרך ולא הזכיר לצורך סחורה, ולא נראה שחולק על רש”י וגם רש”י לא כתב זה בדוקא אלא איזה צורך שיש בזה, ונקט לדוגמא לצורך סחורה. והרי אותו סברה שייך גם לטיול, שכל השנה אין אדם נמנע מללכת לטיול.

ויש ראיה חזקה לזה, ממה דקיי”ל (בהל’ חול המועד ס’ תקל”ו סע’ א’) שמותר להכין הסוס במעשה הדיוט לצורך טיול. ואף שאם רוצה לרכוב שלא לצורך כלל אסור להכין את הסוס, כמבואר שם ברמ”א, מ”מ לצורך טיול מותר, כי גם זה נחשב לצורך קצת, ולא כמו שכתב באגרות משה שלטיול נקרא אין בו שום צורך.

וע’ בלשון המ”ב (ס’ תר”מ ס”ק ל”ט) שכתב: שתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע שכשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן הדין בסוכה, עכ”ל.

הנה כתב לאיזה ענין, ובודאי שטיול שהותר בגללו לתקן את הסוס, נחשב לאיזה ענין, ולא נחשב כדבר שאין בו צורך כלל.

ועוד כתב שם טעם לאסור לטייל שזה כמבטל מצוות סוכה כמו מי שהולך בלי ציצית שנענש בעידנא ריתחא, משום שעושה תצדקי לפטור ממצות.

ונראה שכאן זה לא שייך, כי כאן עצם מהות המצוה היא כעין תדורו, דהיינו להתנהג כמו בבית, וממילא כמו שבבית אין אדם נמנע מלנסוע לטיול, ג”כ בסוכה כך, ואם אתה אוסר לו לנסוע לטיול, א”כ הסוכה כבר לא כעין תדורו רק מעין בית סוהר, וזה לא מה שציותה התורה.

טיול בארץ ישראל

וכ”ש כשהטיול הוא בא”י לראות הנוף של א”י ולהתפעל ממה שהקב”ה נתן לנו ארץ חמדה טובה ורחבה, יש בזה מצוה, וכ”ש כשהוא מבקר במקומות שיש סכנה שימסרו זה ח”ו לגוים, וע”י שהוא מטייל בהם מתחזק אצלו חשיבות המקומות וזה ישפיע להחזיק המקומות הללו, ונאמר לאברהם אבינו ע”ה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. וכן יש מצוה לראות כל א”י כמו שאמר הקב”ה לאברהם אבינו, שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. וכן משה רבינו היה מתאוה לראות את א”י כמו שנאמר ויראהו ה’ את כל הארץ את גלעד עד דן: ואת כל ארץ נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה, ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון: ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צוער. ועוד נאמר שם ויאמר ה’ אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה, הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור. ומשמע שאילו לא היה נענש בגלל מי מריבה, היה עובר על כל מקומות האלו שראה אותם.

וכ”ש מי שנוסע לירושלים לכותל מערבי, יש בזה מצוות זכר לעליה לרגל, שזה מנהג קדום, שמשום זה איחרו מלומר טל ומטר עד ז’ במרחשון גם אחרי החורבן, כמבואר בר”ן תענית (דפי הרי”ף ב ע”א). וכן מי שהולך להתפלל בקברי צדיקים.

ובענינים אלו נראה שגם האגרות משה מודה, וכל מה שהוא דיבר הוא בעיקר בחו”ל שלא שייך כל הנך סברות, וא”כ אלו המחברים בא”י שהעתיקו דבריו ז”ל נראה שלא כדין עשו כי הוא מדבר בחו”ל ולא בא”י.

זהירות בכללי הבטיחות

אולם הדבר ברור שצריך להזהר בכל כללי בטיחות, לקחת מספיק מים ואוכל וכן לקחת מפות דרכים שלא לטעות בדרך, ומלבושים ונעליים הראוים, ולנסוע בדרכים הראוים לנסיעה, ובמהירות הראויה, ושאר כללי בטיחות, וכן שלא ללכת למקומות של פריצות ושהנסיעה גופה תהא בצניעות בלי תערובת, וכן שלא לצאת לחו”ל, שהרי אסור לצאת מא”י לחו”ל לטיול, ע’ בזה בבה”ל (ס’ תרל”ו סע’ א’), והכל שיהא הטיול כמצוה ולא ח”ו להיפוך.

נכתב בעה”י ע”י מורנו הרב יצחק ברנד שליט”א י”ב תשרי תשס”ח כאן עה”ק עמנואל ת”ו

מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד שליט”א, כאן.