שבת ס”ז א’:
סוקרו בסיקרא. מאי רפואה קעביד? כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי, כדתניא, וטמא טמא יקרא, צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים.
משלי ו’ א’ – ה’:
בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך. אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך. הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש.
רש”י שם:
דבר אחר, בני אם ערבת לרעך, אחר שנעשית ערב להקב”ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו. תקעת לזר כפיך, שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם?! עשה זאת אפוא בני והנצל, הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך. לך התרפס, הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת. ורהב רעיך, הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו, וכן נדרש במדרש תהלים.