כיסוי הראש כדין – בלי פרסומי ניסא

מוצא חן לי לעבוד אותך אבא בתוך מנהרה

בלי להתעמת עם מוסכמות ועם חברה

ושיהיה גם לי איזה סביבון דעה נורמלית

לכל הצעה של מבקרת לא פורמלית

מוצא חן לי לעבוד אותך כמו חוני, בתוך מעגל סגור או בחישוק

ואם נדרש בחוץ – אז רק כשכל רגל כבר כלתה מן השוק

מוצא חן לי לעבוד אותך אבא בתוך תיבה, כל שתבקש אעשה, כל שתדרוש

אבל לא כמו נח שהיה צריך גם לענות לשאלות, להסביר ולדרוש

למטפחת לעבור, לפני התיבה

לא מתאים לי כרגע, אולי לקראת שיבה

כי גלויה לפניך הבושה שבלבבי

אז בבקשה בלי לרשום על קרן הצבי

אני מוכנה לעבור לברט, ואפילו מטפחת לקשור

אבל בלי העניין הזה של כתבו לכם על קרן השור

לעובדך במבוא לפנים ממבוא, בקיטון בתוך קיטון

אבל בלי פרסומי ניסא ובלי כתבה בעיתון

מקבלת על עצמי להתלבש בשיא הכשרות

בתוך ד’ אמות של מרפסת השרות

בחוץ רוצה להיות כמו כולם, לא להיות שונה

אחרת עוד תרד קרני למחירים של סוף עונה

אני יכולה לנסות גם בחוץ פה ושם, אך אנא אבא, אל תזמין לי ביזיונות למירוק

גם אז אני מעיזה רק אם יש לי ביד – אישור חתום שהפאה בסרוק

אבל לא לשמחות, לעבודה או לכנס בארנה

שם בנות ציון תצאנה ותראינה

מעדיפה לעבוד אותך שלא על פי תורת הנגלה

אלא על פי סוד, על פי הקבלה והמקובל

עוד מעט עם דמדומים, נר איש וביתו נזכה להדליק, בפרסומי ניסא – לעיני כל זר

בתודה לך אבא שזה נחשב לנורמלי, ולא לקיצוני הזוי ומוזר

—

מוקדש בהערכה

לך המחליפה

שגם אם זה נחשב לשונה ובעייתי

ויתרת במסירות נפש – על המראה ה”פאתי”

עבדת את בוראך כמיעוט בתוך הרוב – לבד!

הגם שזה לא מוערך ולא מכובד

בחרת לשאת חן וחסד – בעיניו! גם אם זה יהיה בעיניו בלבד

על כבודך ויתרת – חשבת רק על כבוד שמים

ובאומץ או בפחד – פשוט קפצת למים

כמו אז, כמו המכבים

קידשת את ה’ גם ברבים

על כבודך ויתרת – ביקשת כבוד עליון

ובזכותך ושכמותך – הנה ישוב ה’ ציון –

כה אמר ה’ השמים כסאי והארץ הדם רגלי… ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי