שלום וברכה.
לפני כעשור חלמנו חלום: להקים ישיבה שתפעל בהר הבית.
שלא תהיה כהנת כפונדקאית, שהרי אין מקום בו אין ישיבה, ורק הר הבית – עליו נאמר שממנו תצא תורה – עומד שומם ללא קול התורה.
הקמנו עמותה בשם “ישיבת הר הבית” וניסינו להגשים את החלום. זה היה נראה חלום אוטופי, רחוק מהמציאות, שיתגשם אולי בעוד כמה עשרות שנים.
אבל אף פעם לא הפסקנו לחלום.
ברוך ה’, בחסדי שמיים, לפני כשלוש שנים, זכינו לפגוש יהודי יקר ששהה בזמנו בניכר, וגילינו שאנו חולקים את אותו החלום. וכך חלום פגש חלום, החזון המשותף קרם עור וגידים, והישיבה קמה ונהייתה – בזכות מימון נדיב וקבוע שהעניק אותו יהודי לישיבה.
וכתמידין כסדרן, מידי בוקר, בכל יום בו ההר פתוח לעליית יהודים, עולים תלמידי הישיבה בראשות ראש הישיבה הרב אליהו וובר להר הבית; עולים, לומדים ומתפללים בהר בית ה’.
הישיבה מממנת מלגות חודשיות עבור כולל האברכים והרבנים שעולים להר, אחראית להגשת כיבוד קל לעולי הרגלים, ואף דאגה להעמדת קולר עם מים קרים במקום, לרווחת עולי ההר. בנוסף, הישיבה מחזיקה במדור שבועי בעלון השבת הפופולרי ‘שביעי’, בו נכתבים דיווחים שוטפים מדי שבוע על המתרחש בהר, פעילות ולימוד הישיבה, דברי תורה, ושו”ת קבוע עם אחד מבכירי הרבנים התומכים בעליה להר ובעשייה למען בית ה’.
בזכות פעילות הישיבה, כמות היהודים העולים להר צמחה פלאים, והמגמה לא מפסיקה לעלות. אך העיקר, היא הקביעות: כתמידין בסדרן, עולים יהודים מידי בוקר להר. בזכות הישיבה, אין יום בו הר הבית שומם מנוכחות יהודית.
במשך שנתיים, אותו יהודי צדיק החזיק ומימן לבדו את כל פעילות הישיבה, על אף שהתחייב בתחילה לעשות כך למשך שנה אחת בלבד.
השנה, בעזרת השם, אנו רוצים לעלות קומה, להתרחב ולגדול; להגדיל את מספר האברכים, להגביר את הפרסומים, ולקרב ולהביא עוד ועוד יהודים להר.
לכן, עם היכנסם של ימי תשעת הימים, יצאנו בקמפיין גיוס המונים עבור המשך והרחבת פעילות הישיבה, כאשר קבוצה של יהודים מחו”ל התחייבו להכפיל (!) את סך כל התרומות שייכנסו במהלך הקמפיין.
זה הזמן לא רק להתאבל על חורבן המקדש, אלא גם לפעול לבניינו. אז פתחו את הלב והנשמה, תרמו לפעילות הישיבה, ובעזרת השם, יחד נביא לבניין בית המקדש ולגאולה השלמה.
באהבת ישראל,
בנצי גופשטיין
אשמח שתתרמו בקישור שלי.
https://tic.li/9O80oxO
(התקבל במייל מאחד הקוראים)