כל טובה שנתישן אצל אדם לא יכיר בה

ספר פנים יפות דברים ד’ כ”ה:

כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגומר, לפי פשוטו היינו לפי שאמרה התורה וזכרת כי עבד היית בארץ במצרים, וכן התחיל הש”י אנכי ה’ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ענינו כי ע”כ הטובות כפולות ומכופלות שהוציאנו ממצרים ונתן לנו ארץ זבת חלב ודבש, עלינו לשלם הגמול הטוב לעבדו בלב שלם, אבל באמת כל טובה שנתישן אצל אדם לא יכיר בה, וע”ז אמר דוד [תהילים קיט, קסב] שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב, פירוש כי המוצא שלל רב ישמח בשעת מציאתו מאוד, ואח”כ כשנתישן אצלו שוב לא ישמח בו, וז”ש חז”ל [אבות פ”ד, מ”א] איזהו עשיר השמח בחלקו, שהוא שמח בכל יום כאילו נתן לו הש”י באותו יום ולא נתישן אצלו הטובה ושמח בו כאילו היום ניתנה לו, ואחז”ל [ספרי ואתחנן ו, ו] אשר אנכי מצוה היום, שיהיה חביב בעיניך התורה והמצות כאלו היום נתנו, וז”ש שש אנכי על אמרתיך כאלו היום ניתנה לו וזה כמוצא שלל רב, וכ”ש לפמ”ש חז”ל [שבת קל.] ששמח על המילה שנתנה באמירה, והרי מצוה זו נעשה באדם בילדותו ע”י אחרים, וכ”ש לפי מה שפרש”י בתהילים [טז, א] מכתם לדוד שנולד מהול, אפ”ה שש בו כל ימיו כאילו היום נעשה ויותר מזה אמר דוד המלך ע”ה [שם ב, ז] ה’ אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך, שבכל יום יחשוב האדם שהוא בריה חדשה כאלו היום נולד, וז”ש בכאן כי ברבות השנים ודורי דורות שישבו בא”י תתישן הטובה בעיניהם וישכחו כל הגמולות הטובות שהוציאם מעבדות והושיבם בארץ טובה מאוד.