תכלת וקורונה
לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה: איוב פרק לח פסוק יג
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף ו גדול עונש המבטל מצות ציצית, ועליו נאמר לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וגו’ [וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה:] (איוב לח, יג) הזהיר במצות ציצית, וזוכה ורואה פני שכינה.
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד ב ורשב”י אומר: כל הזריז במצוה זו – זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא: וראיתם אותו, וכתיב התם: את ה’ א-להיך תירא ואותו תעבוד.
מדרש תהלים מזמור מו [ב] [מו, ג] על כן לא נירא בהמיר ארץ. אמרו בני קרח אל תיראו ביום שעתיד הקדוש ברוך הוא לנער את הארץ, שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה (איוב לח יג), וכתיב כי הנני בורא (השמים החדשים והארץ החדשה) [שמים חדשים וארץ חדשה] (ישעיה סה יז), והיכן הצדיקים עמדו באותה שעה, יהיו דבוקים בכסא הכבוד תחת כנפי השכינה, שנאמר ואתם הדבקים בה’ א-להיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד).
המבטל מצוות ציצית , זה בוודאי כולל גם מי שמבטל מצוות תכלת בזמן שנתגלה התכלת , שהרי גם על זה יש עונש , כמבואר בגמרא מנחות דף מג עמוד ב
היה ר’ מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא. תניא, היה רבי מאיר אומר: גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו, לאחד אמר: הבא לי חותם של טיט, ולאחד אמר: הבא לי חותם של זהב, ופשעו שניהם ולא הביאו, איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר: זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא.
ומבואר כאן, שאם מבטלין מצוות תכלת , יש עונש על כל העולם כולו, והעצה להיות ניצול מן העונש הוא שיהיו דבוקים בכסא הכבוד תחת כנפי השכינה ע”י לבישת התכלת , כמבואר במדרש ובגמרא הנ”ל
ויש לשאול, למה בגלל שהיהודי לא הולך עם תכלת יש עונש על כל העולם כולו
ויש לבאר ע”פ הפסוק זכריה פרק ח פסוק כג
כֹּה אָמַר ה’ צְבָ-אוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱ-לֹהִים עִמָּכֶם:
ואמרו חז”ל תלמוד בבלי מסכת שבת דף לב עמוד ב
אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר כה אמר ה’ [צב-אות] בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו’.
וע’ מלבי”ם שם שהכונה על מצוות תכלת , שהגוים יראו שהיהודי מחובר עם הקב”ה ע”י התכלת , והגוים לא יכולים להתחבר עם הקב”ה אלא דרך היהודי, היינו דרך שהיהודי מחובר עם הקב”ה דרך לבישת התכלת ועי”ז גם הגוי כשתופס את היהודי בצורה כזו יכול הוא להתחבר עם הקב”ה
וא”כ יוצא , שהיהודי יכול לתקן את כל אומות העולם ע”י לבישת התכלת , שכולם יכירו שיש בורא עולם , ושעם ישראל הוא עם הנבחר ודרך עם ישראל הם יכולים להתקרב להקב”ה
אולם כל זה כשהישראל הולך עם תכלת , אבל כשהישראל לא הולך עם תכלת , האומות העולם לא מגיעים לידי תיקון , וממילא חל העונש על כל האומות וכולל על עם ישראל שהם לא מקיימים המצוות כמו שצריך וגם לא מתקנים את אומות העולם בזמן שהיו יכולים, וזה אחד מן היסודות של המגיפה הנוראה שהתפשט כעת בכל העולם כלו
המגיפה בזמן קורח
פרשת קרח (ו) וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה’:
(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה’ הֵחֵל הַנָּגֶף:
סיבת המגיפה היתה בגלל שהתלוננו וטענו שמשה רבינו ואהרן הכהן גרמו שהקב”ה יהרג ר”נ ראשי סנהדרין, וע’ בנצי”ב שלא היו מתלוננים על הריגת דתן ואבירם , אלא על מאתיים וחמישים ראשי סנהדרין
סיבת החטא של חלק אלו ר”נ ראשי סנהדרין התחיל , משום שלא רצו לקיים מצוות תכלת, ע”פ דרך שמשה רבינו אמר, ועי”ז כפרו בכל נבואת משה רבינו ע’ רש”י במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק א
מה עשה, עמד וכנס מאתים חמישים ראשי סנהדראות, רובן משבט ראובן שכיניו, והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו, שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד, ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה, והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה:
ואחר שקיבלו ר”נ ראשי סנהדרין העונש, עם ישראל לא היה מוכן להבין גודל החטא של אלו ר”נ ראשי סנהדראות, והתלוננו, ונענשו עונש חמור על זה, שמתו כארבע עשרה אלף ושבע מאות יהודים במגיפה
וא”כ גם שורש המגיפה היתה בגלל ביטול מצוות תכלת
“חדש אסור מן התורה”
למה כעת רוב רובם של עם ישראל לא הולך עם תכלת (ארגמון קהה קוצים, פרפורא ביונית ומורקס בלטינית ולא הדיונון שטען האדמו”ר מרדזין) , אחרי שכבר כשלשים שנה נתגלה התכלת, ויש על זה הרבה ראיות חזקות (ע’ במאמר שלנו “בכנף איש יהודי”, ורבים מאמרים על התכלת שנמצאים באוצר החכמה, ובעיקר ספר “משיכיר” וספר “חותם של זהב” וספר “לולאות תכלת” )
הנה כל מי שמתמצא בענין, יודע שעיקר הסיבה הוא שלא רוצים לשנות מה שהיה נהוג בזמן הקודם , יש אומרים זה מפורש ויש שמחפשים סברות רחוקות לומר שאין זה התכלת, או שלא נוהג תכלת בזמננו, ורבים מתבססים על גדולי דור בדורות שעברו שדחו את הדיונון של האדמו”ר מרדזין , ע’ קובץ תשובות ס’ ב’ וילקוט יוסף הלכות ציצית ס’ ט’ הערות ב’ , ופסקי תשובות, ס’ ח’ הערה 2 , אף שאין לזה שייכות כלל, שהדיונון הוא לא חלזון והצבע לא בא כלל ממנו אלא משחיקת ברזל, ואילו הארגמן קהה קוצים הוא חלזון והצבע בא ממנו, אבל למעשה כל אלו יודעים או עכ”פ חוששין שזה כן התכלת ושכן נוהג היום תכלת, או עכ”פ אילו רצו היו יכולים לברר אבל אינן רוצים לברר, אלא לא רוצים לשנות את המנהג , בבחינת “חדש אסור מן התורה”, או נוסחאות אחרים על הכיוון הזה , ואף שזה נוסחא של החתם סופר שלחם נגד הרפורמים ודעימיה, ולא כיוון ח”ו לבטל מצוות מן התורה, והרי הוא שחיזק הקרבות קרבנות בזמן הזה לפני ביאת המשיח , (ע’ תשובתו יו”ד ס’ רל”ו) מ”מ חושבים שכך צריך להתנהג תמיד כמו שנהגנו תמיד.
וכעת השאלה, שיש גזירת נוראות על חיוב בידוד וביטול עסקים , וכל מיני הנהגות קשות , א”צ להאריך בזה, ולכאורה למה צריך להתנהג כך , הרי לפני כמה שבועות לא נהגו כך ולמה לא נאמר בענין זה “חדש אסור מן התורה”, ואנו ממשיכים כמו מקודם, אלא מכיון שכל העולם נשתנה , והמצב הנוכחי מחייב להתנהג אחרת, צריך להתנהג אחרת לפי צורך המצב, וממילא אפשר להבין, שגם זה לענין מצוות ציצית , שכל זמן שלא נתגלה התכלת , מתקיים מצוות ציצית ע” לבן לבד , וברגע שנתגלה מצוות תכלת ואפשר לקיים, חל החיוב גם על התכלת , וממילא גם הענש על מי שמבטל
בוודאי יש עוד הרבה תיקונים שצריך לעשות , אבל כתבנו כאן את הדבר שמבואר בחז”ל מפורש שיש בעקבות חטא זה גזירה על כל העולם כולו,
הקב”ה יראה לנו את הדרך לחזור בתשובה ויגאלנו גאולה שלימה במהרה
נכתב בעהי”ת ע”י יצחק ברנד , כ”ב אדר תש”פ