מדוע עסקו רבותנו במקרא ואילו אנו רפו ידינו ממנה (וורטים זה לא נחשב!)? אינני מוצא כרגע את המקור בויקיפדיה, אך רשום בפני שאמרו דבר נכון:
יש שתלו התרחקות זו בסיבות רבות אחרות, ביניהן תחושת הביטול כנגד הראשונים וההימנעות מפרשנות עצמאית, ראיית מוקדה היחיד של התורה ב”ארבע אמות של הלכה”, ואולי אף התרחקות מודעת או לא מודעת ממחוזות המחקר והביקורתיות.